הפרעת מאניה דיפרסיה (שנקראת גם הפרעה דו קוטבית) היא מצב קליני מורכב שבא לידי ביטוי בתנודות קיצוניות ובלתי נשלטות במצב הרוח, שנעות בין אופוריה מוגזמת (מאניה) לבין דכאון עמוק.
לא מעט אנשים תוהים האם ניתן בכלל להבחין בין שינויי מצב רוח רגילים לבין הפרעה זו, אילו סוגי טיפול נחשבים לאפקטיביים יותר בימינו וכיצד הסביבה הקרובה יכולה להושיט יד תומכת ברגעים החשובים.
המומחים של מכון פסגות ריכזו עבורכם את כל המידע המקצועי שנדרש כדי להבין את המנגנונים הנפשיים הללו לעומק ולמצוא נתיב יציב לניהול המחלה.
מה ההבדל בין תנודות רגילות לבין מאניה דיפרסיה קלינית?
ההבדל המרכזי קשור לעוצמת התסמינים, במשך הזמן שלהם וביכולת התפקוד של האדם. לכולנו יש ירידות ועליות במצב הרוח, אבל מאניה דיפרסיה מייצרת שינויים שלא תלויים בהכרח בנסיבות חיצוניות ופוגעים משמעותית בשגרת החיים.
מחקרים עדכניים מראים ש-2.6% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם מתמודדים עם ההפרעה בדרגות חומרה שונות והאבחנה המבדלת מתמקדת במספר פרמטרים שמשפיעים על איכות החיים:
- עוצמת התגובה הרגשית שנחשבת לא פרופורציונלית לסיטואציה בשטח.
- משך הזמן שבו נמשך מצב הרוח הקיצוני, לרוב שבוע לפחות במצב מאני.
- שינויים פיזיולוגיים מובהקים כמו חוסר צורך בשינה או אובדן תיאבון קיצוני.
- פגיעה ביכולת השיפוט וביצוע פעולות מסוכנות או חסרות אחריות.
הגישות הטיפוליות שמשלבות תרופות ופסיכולוגיה
הטיפול היעיל ביותר משלב בין איזון תרופתי לבין ליווי פסיכותרפי ממוקד. מאניה דיפרסיה דורשת לרוב שימוש במייצבי מצב רוח כמו ליתיום, שנחשב עד היום לטיפול המועדף והיעיל, לצד תרופות אנטי פסיכוטיות חדישות עם מעט תופעות לוואי.
במקביל, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מסייע למטופל לזהות טריגרים שעלולים להצית התקף ולפתח אסטרטגיות התמודדות עם מחשבות טורדניות.
מהם שלבי ההפרעה השונים וכיצד הם באים לידי ביטוי?
כדי להבין את הדינמיקה של המחלה, כדאי לבחון את ההבדלים בין המצבים הקוטביים:
| מצב דיפרסיבי | מצא מאני | מאפיין |
| תחושת כבדות, חוסר אנרגיה קיצוני וקושי לקום מהמיטה | רמת אנרגיה גבוהה מאוד, פעלתנות יתר ודיבור מהיר | אנרגיה ופעילות |
| שינת יתר או נדודי שינה מתישים | חוסר צורך כמעט מוחלט בשינה ללא תחושת עייפות | דפוסי שינה |
| רגשות אשם כבדים, תחושת חוסר ערך וייאוש עמוק | תחושת גרנדיוזיות, כוח מוגזם וביטחון עצמי מופרז | דימוי עצמי |
| קושי לקבל החלטות פשוטות וערפל מחשבתי | מוסחות גבוהה, קפיצה בין נושאים ומחשבות רצות | יכולת ריכוז |
כך תזהו התקף מתקרב ותעניקו תמיכה
זיהוי סימני האזהרה המוקדמים הוא הסוד למניעת משבר עמוק. בני המשפחה הם לרוב שומרי הסף הראשונים שמבחינים בשינויים קטנים בהתנהגות לפני שהם הופכים להתקף מלא.
כדי להצליח ולתת את התמיכה המתאימה, מומלץ לפעול לפי השלבים הבאים:
א. הקפידו על ניהול יומן מעקב אחרי מצבי רוח ושעות שינה כדי לזהות סטיות מהנורמה.
ב. צרו "חוזה שותפות" בזמן שהמטופל מאוזן, שמגדיר מה עליכם לעשות כאשר מופיעים סימני מאניה דיפרסיה.
ג. שמרו על סביבה רגועה והימנעו מעימותים ישירים בזמן התקף, תוך הפנייה מהירה לעזרה מקצועית.
מהי החשיבות של הרצף הטיפולי והשמירה על שגרה?
יציבות היא העוגן החשוב ביותר למי שמתמודד עם מאניה דיפרסיה. שמירה על שינה מספקת, הימנעות מצריכת אלכוהול וסמים, ונטילת תרופות באופן עקבי הם תנאי הכרחי למניעת הישנות של אפיזודות חריפות.
הדרך לאיזון עוברת דרך שילוב בין ידע רפואי לבין מעטפת רגשית חמה ומכילה. אם אתם או יקיריכם חווים תנודות קיצוניות, אל תחכו שהסערה תעבור מעצמה ופנו אלינו במכון פסגות לייעוץ מקצועי בהקדם.
שאלות תשובות
האם מאניה דיפרסיה והפרעה דו קוטבית הן אותה ההפרעה?
כן, מדובר בשני שמות שונים לאותה הפרעה נפשית. המונח "מאניה דיפרסיה" הוא השם הוותיק והמוכר יותר בציבור הרחב, המונח "הפרעה דו קוטבית" הוא השם המקצועי המקובל כיום.
האם מאניה דיפרסיה היא מחלה גנטית?
קיים מרכיב גנטי משמעותי בהפרעה. לאדם שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה שמאובחן עם ההפרעה, יש סיכוי גבוה פי 10 לפתח אותה בעצמו, אם כי גם סביבה ולחץ נפשי משחקים תפקיד מהותי בהתפרצותה.
האם ניתן לנהל קריירה וזוגיות עם הפרעה דו קוטבית?
בהחלט כן, בעזרת טיפול נכון ואיזון תרופתי, אנשים רבים שמאובחנים עם מאניה דיפרסיה מנהלים חיים מלאים, יצירתיים ומצליחים מאוד בתחומי עיסוקם.
מה ההבדל בין מאניה להיפומאניה?
היפומאניה היא גרסה מתונה יותר של מאניה. היא לא כוללת מצבים פסיכוטיים ולא מחייבת אשפוז, אבל היא עדיין מהווה סטייה משמעותית מההתנהגות הרגילה של האדם ודורשת התייחסות טיפולית.