דווקא בישראל, מדינה חמה ברוב ימות השנה, היינו מצפים לכישורי שחייה בסיסיים אצל כולם; אבל מסתבר שציפיות לחוד ומציאות לחוד. בפועל כ-25% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל לא יודעים לשחות, וחלק ניכר מהם בשל חרדת מים בדרגת חומרה כזו או אחרת.
“לעומת ישראל, בארצות הברית המצב אף חמור שבעתיים”, אומר שי דננברג ממרכז ‘שי במים’ להידרותרפיה ולימודי שחייה ברעננה, כפר סבא ואזור השרון. “כמעט מחצית מהאמריקאים הבוגרים אינם יודעים לשחות. באנגליה מדובר בחמישית מהבוגרים.”
אף פעם לא מאוחר ללמוד לשחות
הפתרון לבעיית השחייה מצוי בהישג ידם של כל אחד ואחת. אם אפילו שחיינים אולימפיים חוו חרדת מים בילדותם (אדם פיטי, לדוגמה, שזכה במדליית זהב בריו 2016) – אין שום סיבה שגם אתם לא תתגברו על הפחד שלכם. יש לא מעט סיפורי הצלחה ישראלים גם בגילאי 40, 50 ואף למעלה מכך, שהתגברו על הפחד ולמדו לשחות.
לרוב מדובר באנשים שעברו טראומת-עבר כלשהי הקשורה למים, וניתן לטפל בכך בקלות יחסית באמצעות חשיפה הדרגתית למים (“טיפול קוגניטיבי-התנהגותי” בשפת הפסיכולוגיה). טיפול באמצעות מים נקרא באופן כללי “הידרותרפיה”. עיקר מטרתה הוא להקנות מיומנויות מים בסיסיות, להתגבר על קשיים מוטוריים או רגשיים ולספק בסיס איתן להתמודדות עם אתגרים. במקביל ועל הדרך לומדים גם לשחות וליהנות.
טיפול בחרדת מים מתחיל בדרך כלל עם תרגול מינימלי הכולל שהייה בלבד ליד הבריכה. בשיעורים הבאים עוברים לתרגול הכולל גם הכנסת רגליים, ידיים ואת כל הגוף למים; ולבסוף מסיימים בהקניית מיומנויות שחייה בסיסיות עד מתקדמות (תלוי ביכולותיו וברצונותיו של המתאמן). תוך כדי החשיפה ההדרגתית הפחד מתכווץ לכדי שאריות בלבד, ולאחר מספר שבועות אפשר להגיע למצב שבו מתרגלים לחלוטין למים ולשהייה בהם.
מעבר לטיפולים האקטיביים והפעלתניים יותר, ניתן לשלב גם טיפולי מים פסיביים. אחד מהם נקרא וואטסו – קיצור (באנגלית) של שיאצו במים. המטופל צף על פני המים ללא תנועה, כשהוא מונח בזרועות המאמן שלו. המאמן הוא זה שמבצע את הפעולות בגוף המטופל – מתיחות, ערסול וכן הלאה – ועל ידי כך מאפשר לו להתרגל למים בצורה עדינה ולא מאיימת.
ים של יתרונות
מעבר לעובדה ששחייה היא מיומנות מצילת חיים במקרי חירום, היא גם אחת הפעילויות הגופניות האפקטיביות ביותר לשמירה על משקל תקין, לחיטוב הגוף, לחיזוק השרירים ולשיפור סיבולת לב-ריאה. אם לא כדי להציל חיים, מומלץ ללמוד ולתרגל שחייה על בסיס קבוע כדי לשמור על כושר גופני טוב.
שחייה שורפת לא מעט קלוריות בהשוואה לפעילויות גופניות נפוצות. כמובן שהמספרים משתנים בהתאם לפרמטרים כגון משך זמן השחייה, משקל גופו של השוחה וסגנון השחייה; אך באופן כללי מדובר בכמה מאות קלוריות בממוצע לכל שעת שחייה. ההבדלים בשריפת הקלוריות בין סגנון לסגנון – חזה, גב, חתירה ופרפר – הם מינוריים, ומסתכמים בלא יותר מ-50 קלוריות לטובת סגנון זה או אחר.
מה שחשוב הוא להתמיד ולהגיע למצב בו שחייה הופכת לפעילות המועדפת עלינו. בניגוד לפעילויות גופניות אחרות, שחייה מסירה מאיתנו את רוב משקל הגוף ומאפשרת לנו לפתח כושר גופני ללא כאב או סכנת חבלה. הלחץ והצמיגות שמפעילים המים על כל חלקי הגוף, מייצרים התנגדות לתנועה ומאפשרים לחזק שרירים בכל חלקי הגוף. מעבר לכך, השחייה עצמה מפעילה את כל החלקים העיקריים בגוף – כך שאתם מרוויחים מכל הצדדים.
