ועדת הערר פסקה לטובת החברות יורו ישראל, שיכון ובינוי ואלקטרה השקעות, שרכשו קרקע מהחברה לפיתוח קיסריה וחויבו במס רכישה גם על עלות הקרקע וגם על עלויות הפיתוח
החלטה של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין ( שליד בית המשפט המחוזי חיפה): לא יוטל מס רכישה על הוצאות פיתוח של קרקעות שנרכשו, כל עוד עבודות הפיתוח לא בוצעו במועד החתימה על הסכם הרכישה.
ועדת הערר המחוזית חיפה פסקה לטובת החברות יורו ישראל, שיכון ובינוי ואלקטרה השקעות, שרכשו מהחברה לפיתוח קיסריה קרקעות בשכונת "אור ים" באור עקיבא, והתבקשו לשלם מס גם על הוצאות הפיתוח שנכללו בעסקה.
בהחלטה נפסק כי מאחר ולא בוצעו עבודות פיתוח טרם החתימה על ההסכם, אז הזכויות במקרקעין שנרכשו אינן כוללות את מרכיב הפיתוח, מאחר ואינו חלק מהמקרקעין במעמד הרכישה. החברות היזמיות הבהירו, כי אם היו יודעות שיחויבו במס על הוצאות הפיתוח היו מציעות מחיר אחר במכרז על הקרקע.
יו"ר ועדת הערר, השופטת אורית וינשטין, כתבה בפסק הדין, כי קיימות שתי פסיקות קודמות קונקרטיות של בית המשפט העליון על מקרים דומים, ובשתיהן ביהמ"ש פסק לטובת היזמים ונגד רשות המסים (מנהל מיסוי מקרקעין חדרה) ודחה את ניסיונותיה של רשות המסים לחייב במס רכישה גם את מרכיב הוצאות הפיתוח שטרם בוצעו, כמו במקרה שלפנינו, ומשכך ועדת הערר החליטה שאין מקום לקבל את עמדת רשות המסים במקרה זה.
ועדת הערר כותבת, כי "ניסיון רשות המסים לטעון כי החברות היזמיות יכולות 'להקטין נזק' על ידי גלגול מס הרכישה הנוסף על רוכשי הדירות או על ידי הקטנת הרווח, אינו יכול להתקבל באותה מידה שלא ניתן לטעון כלפי רשות המסים כי היא יכולה להקטין את נזקה במקרה של תשלום מס בחסר על ידי העלאת מסים…"
השופטת וינשטין יצאה בביקורת חריפה נגד רשות המסים, שבזבזה את זמנו של בית המשפט ואת כספי משלמי המסים בכך שהתעלמה לגמרי מפסיקות ביהמ"ש העליון, אפילו לא הגישה ערעור עליהן, והעדיפה להגיש ערר לוועדת הערר כדי לנסות שם את מזלה. "נדרשנו לקרוא את סיכומי המשיב (רשות המסים) 'בלב פתוח ובנפש חפצה וללא דעה מוקדמת', לשיטתו לא התנהלנו כך בפרשות קודמות רק כי לא התקבלה עמדתו".
בסיכומו של דבר ועדת הערר דחתה כאמור את בקשת רשות המסים והטילה עליה הוצאות משפט בסך 90 אלף שקל.
לדברי עפרה חדד, סמנכ"לית חברת יורו ישראל, "פסק הדין של ועדת הערר הוציא את הצדק לאור. מצד אחד המדינה מבקשת להוריד את מחירי הדירות לציבור, אך מצד שני היא, באמצעות רשות המסים, מבקשת להתעשר על חשבון הציבור בכך שהיא מבקשת להגדיל שלא כדין את הכנסותיה ממסים. רשות המסים רצתה לצרף לשוויי המכירה גם את הוצאות הפיתוח בגלל שלטענתה רכישת הזכויות לא ניתנת לפיצול ולא ניתן להפריד בין התמורה לבין ביצוע עלויות הפיתוח. זאת למרות שיש פסיקות מאוד ברורות של בית המשפט שדוחה טענה זו. ועדת הערר קבעה במפורש שעדותנו המקצועית בבית המשפט היא זו שנתנה משנה תוקף לאמינות הדברים, ואנו שמחים על פסק הדין ומקווים שרשות המסים תיישם את פסק הדין גם במקרים עתידיים".
