בעוד שמקצוע ההוראה בכללותו דורש בדרך כלל תואר אקדמי ותעודת הוראה, לא כך הדבר בכל הנוגע לקבלת מטפלות וסייעות לגיל הרך (בייחוד במסגרות חינוכיות שאינן מוכרות על ידי המדינה).
לפי הנחיות משנת 2017 שפורסמו באתר הכנסת*, לכל תפקיד בתחום החינוך לגיל הרך יש דרישות השכלה וניסיון – לצד דרישות חדשות שיתווספו בעתיד. הנה כמה דוגמאות.
דרישות סף לתפקיד מנהל/ת מעון יום לגיל הרך
נכון להיום, מנהלת מעון יום מחויבת בתואר ראשון בתחום החינוך לגיל הרך, או לחילופין תואר בחינוך, פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית. כמו כן לאחר שנתיים בתפקיד, תידרש מנהלת המעון לעבור גם קורס של מנהלות מעונות יום במסגרות לגיל הרך.
מעבר לכך, הדרישות החדשות מציבות תנאי נוסף למנהלות מעון יום – סיום הקורס האמור לפני תחילת העבודה או עם תחילתה (ולא לאחר שנתיים בתפקיד, כפי שקיים כעת).
דרישות סף לתפקיד מחנכת מובילה / מטפלת אחראית
נכון להיום דרישות הסף הן שני קורסים למטפלות – סוג 1 וסוג 2. הדרישות החדשות מציבות תנאי נוסף בדמות 12 שנות לימוד, וכן עדיפות לבעלות ניסיון של שנתיים בעבודה. בסבב הבא של שדרוג דרישות הסף, ייתכן שמטפלות אחראיות יידרשו אף לקורס מטפלות סוג 3 – שמשמעו בעצם תעודת בגרות ותואר ראשון ממכללה בתחום הגיל הרך.
בהקשר זה ראוי לציין שקורס מטפלות מסוג 1 כולל 800 שעות לימוד, חלקן עבודה מעשית במעונות יום וכן בחינת גמר לקבלת תעודת גמר ותעודת מקצוע. בעל תעודת הוראה במסלול גננות או הגיל הרך ללא ניסיון מעשי, יידרש לקורס של 450 שעות.
קורס מטפלות מסוג 2 המתקדם יותר מבחינת תכנים, כולל 160 שעות ומיועד למי שיש בידו תעודה מסוג 1 וכן שנת ניסיון אחת לפחות במעון יום.
דרישות סף לתפקיד מחנכת / מטפלת לגיל הרך
נכון להיום, מטפלת או מחנכת לגיל הרך נדרשת לעבור אך ורק קורס מטפלות סוג 1. בדרישות הסף החדשות מוסיפים על תנאי נוסף בדמות 12 שנות לימוד, סיום קורס מטפלות סוג 2 תוך שנה מתחילת העבודה, וייתכן שבהמשך אף דרישה לתעודת בגרות יחד עם קורס מסוג 1+2.
הכול תלוי בשאלה מי מפקח
כפי שניתן לראות, מתוך 3 התפקידים העיקריים בתחום הגיל הרך – רק מנהלת מעון נדרשת לתואר אקדמי, ואף לא אחד מהתפקידים נדרש לתעודת הוראה. מטפלות נדרשות לקורסי הכשרה מקצועיים, ורק בעתיד יוחמרו דרישות הסף לתפקידים אלה (בהתאם למתואר מעלה). מעבר לכך יש תפקידים נוספים שלא הוזכרו כאן, כגון מנהל/ת משפחתון, רכזי/ות משפחתונים ועוד.
כפי שצוין בהתחלה, דרישות אלו תקפות רק בכל הנוגע למעונות יום בפיקוח המדינה, כמו גם לשאר המסגרות החינוכיות הנמצאות בפיקוח ממשלתי. ומה באשר למסגרות הפרטיות לגיל הרך, שאינן נתונות לפיקוח שכזה? בהתאם לאתר הכנסת*, מסגרות שאינן בפיקוח מחליטות על דעת עצמן מהם תנאי הסף לקבלה כמנהלת, גננת, מטפלת או סייעת.
היעילות הממשלתית בנושאי חינוך בהחלט זקוקה לשיפור. לדוגמה, בעוד שחוק המצלמות עבר בכנסת ואף יושם בפועל החל משנת הלימודים הנוכחית (תשפ"א 2020-2021), נושא דרישות הסף למשרות הגיל הרך ככל הנראה ימשיך להתעכב. מעבר לכך יש להניח כי כל דרישה להעלאת תנאי הסף, תבוא בד בבד עם דרישות מקבילות לשיפור השכר והתנאים.
* הנתונים מאתר הכנסת: "דרישות סף בהכשרת צוותים העוסקים בחינוך בגיל הרך בישראל", 13 באוגוסט 2017