מה קובע החוק לגבי השתמטות מצהל?

השתמטות מצהל מוגדרת כאי התייצבות לשירות צבאי למרות שהמלש"ב או המלש"בית נמצאו כשירים לכך. מצד אחד זוהי עבירה שהצבא מתייחס אליה בחומרה, מפני שכל המהות של שירות חובה בצהל מבוססת על כך שכל בני ה-18 ובנות ה-18 הכשירים יתגייסו. מצד שני, זהו חוק מורכב והמציאות מורכבת אפילו יותר, ולכן בעזרת עורך דין מנוסה ניתן להימנע מעונש קשה.

מי מוגדרים כמשתמטים מצהל?

אמנם נהוג לחשוב שכל בני ובנות ה-18 בישראל משרתים ומשרתות בצבא, אולם בפועל המציאות שונה לגמרי. לפי נתוני צהל, נכון ל-2022 רק 68% מבני ה-18 היהודים ורק 55% מבנות ה-18 היהודיות התגייסו לצבא. כשלוקחים בחשבון גם את האוכלוסייה הלא יהודית, רק 50% מכל מחזור מגיעים לצהל ורק כ-40% מסיימים שירות צבאי מלא.

כמובן שלא כל מי שלא מתגייס מוגדר על-פי החוק כמשתמט. כך למשל נערות שמצהירות כי הן מקיימות אורח חיים דתי שמונע מהן להתגייס פטורות משירות. ישנם גם פטורים על רקע מצוקות נפשיות, פטורים מטעמי מצפון ויש גם מי שהצבא לא רוצה לגייס (למשל עקב רישום פלילי. במקרה כזה ניתן לפנות אל עורך דין פלילי צבאי ולהיעזר בו כדי לגרום לצהל כן לגייס את הצעיר).

ההגדרה החוקית של משתמט היא מי שלא קיבל פטור ובכל זאת לא התייצב בכלל לשירות. ההגדרה כוללת גם מי שלא נמצאים בארץ, אבל יצאו ממנה אחרי גיל 16 ולא הסדירו את המעמד שלהם מול שלטונות הצבא.

פתרון מקיף לבעיית השירות בצהל

חשוב להדגיש כי השתמטות מצהל לא פוטרת את הצעיר מחובת גיוס. כלומר, משתמט שנתפס עלול גם לרצות עונש מאסר וגם להידרש להתגייס. לכן כדאי לפנות אל עורך דין מומחה לענייני צבא: כפי שרק בעזרת עו"ד תעבורה בחיפה ניתן למזער את הסיכון לפסילת רישיון אחרי זימון למרכז הרפואי לבטיחות בדרכים, כך רק בעזרת עו"ד צבאי אפשר גם להפחית את הסיכון לעונש מאסר משמעותי (ולפעמים אפילו לסיים את הפרשה בלי עונש בכלל), וגם לקבל פטור משירות צבאי.

עו"ד אורן סבן הוא מומחה לענייני צבא שכבר סייע למלש"בים ומלש"ביות, בארץ ובחו"ל, לפתור באופן מיטבי מבחינתם את סוגיית אי ההתייצבות לשירות.