הצלחה לתושבי הכפר השיתופי-קהילתי יד חנה שבעמק חפר: ועדת הערר מחוז מרכז ביטלה את התוכנית להקים מרלו"ג ענק סמוך לבתי התושבים וקבעה כי "התוכנית אינה מתאימה למיקומה בתוך ישוב כפרי קטן".
החלטת ועדת הערר מבטלת את ההחלטה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עמק חפר מתחילת השנה הנוכחית, שאישרה לחברת דיפלומט להקים את המרכז הלוגיסטי בתחומי היישוב. הועד המקומי שיוצג בידי עורכות הדין אפרת לרנר ואינה טל ממשרד ענת בירן – עורכי דין הגיש ערר על ההחלטה בטענה כי המרלו"ג איננו מתאים לאופי היישוב וכי המבנה נמצא בסמיכות גדולה מדי לאזור המגורים. הוועד המקומי טען כי מרלו"ג במימדים ובהיקף פעילות כמו זה מתאים לאזור תעשייה ייעודי המרוחק מאזורי מגורים ונשען על תשתיות מתאימות ובעיקר בקרבת תשתיות תחבורה הולמות.
הוועדה המקומית אישרה לדיפלומט, יבואנית המזון והטואלטיקה הגדולה בישראל, להקים ביישוב מרלו"ג בגובה 26 מטר ובמרחק של כ-30 מטר מבתי התושבים. את התוכנית יזמו האגודה השיתופית של יד חנה וקיבוץ שפיים השותף למתחם עבור חברת דיפלומט. התושבים, טענו כי התוכנית עלולה לגרום למפגעים רבים, להביא לקטסטרופה תחבורתית בכניסה וביציאה מהיישוב, ולמטרדים אקוסטיים, סביבתיים ובטיחותיים קשים.
ועדת הערר קיבלה את העררים שהגישו הוועד המקומי והתושבים, דחתה ערר שהגישה האגודה השיתופית, בו טענה כי יש לאשר מרלו"ג בגובה 36 מטר, וקבעה כי התוכנית המוצעת אינה מתאימה לישוב כפרי קטן צמוד קרקע, אופי הבינוי המוצע אינו מתאים לתכנון הקיים המתקרב לבתי התושבים ולשטחי הציבור, וכי במקום לא קיימות התשתיות התחבורתיות הנדרשות לשם תפעול האזור הלוגיסטי המבוקש, כך נכתב בהחלטה.
עוד פירטה הוועדה, כי התכנון המתארי והמפורט שאושר למקום לאורך השנים לא מאפשר מבנים בגובה המוצע בתוכנית וכן בנפח המוצע, כי הרי מדובר באזור תעשיה מקומי שהוא חלק מיישוב כפרי כאמור. המרלו"ג אמור היה לכלול 600 נסיעות של משאיות בכל יום, לא פחות מ-80-85 משאיות שיוצאות מדי בוקר ב-5:00-7:00. "נראה לנו כי תוספת נפחי תנועה יומיים בהיקפים כאלה על צומת הכניסה היחידה ליישוב מצביעה על קושי תכנוני של ממש", נכתב בהחלטה.
לדברי עו"הד אפרת לרנר ואינה טל, "החלטת ועדת הערר מהווה הישג משמעותי ואנחת רווחה ענקית לתושבי יד חנה. המסקנה העולה מהחלטת הוועדה לתושבים ביישובים בכל הארץ, היא כי כדאי ורצוי להילחם בתוכניות בנייה שיש בהן פגיעה ממשית באיכות החיים, שינוי האופי הייחודי של כל יישוב, ובמרחב הכפרי בפרט, והרעה בתנאי המחייה היומיומיים. ההחלטה קובעת שהשפעה שלילית של התכנית על איכות חיי התושבים במקום היא שיקול משמעותי שיש להביאו בחשבון".
