לרגל 'פסטיבל על כנפי הדימיון', יצאנו לבדוק – כמה ספרים השאלתם מתחילת השנה? כמה ספרים חדשים נרכשו? ומהו הספר המושאל ביותר?
הספרייה העירונית של רעננה תקיים לאורך ימי פסטיבל 'על כנפי הדמיון' (וחודש יוני בכלל) שלל פעילויות לילדים. בתכנית – מפגשים עם סופרים, סדנאות יצירה ושעות סיפור. הכניסה חופשית והציבור מוזמן. הספרייה הציבורית הראשונה הוקמה ברעננה על ידי חיים אליעזר לזר שהיה הספרן הראשון של המושבה והספרייה נקראת עד היום על שמו.
אחד האירועים המרכזיים לילדים במהלך הפסטיבל יתקיים במסגרת יריד הספרים 'סופרים 70' ביום ראשון 10.6 החל מהשעה 18:00 ברחבת יד לבנים. במהלך האירוע יתקיים טקס הכתרת 'אלופי הקריאה' במהלכו יוענקו תעודות ל 20 שיאני הקריאה הצעירים של העיר.
לרגל הפסטיבל יצאנו לבדוק את הרגלי הקריאה של תושבי רעננה. מהנתונים עולה כי מספר הקוראים הכולל עומד על 30,986. מתחילת השנה (ינואר 2018), השאילו תושבי העיר 64,600 ספרים, מתוכם 652 השאלות של ספרים דיגיטליים, ו 355 השאלות של ספרים מוקלטים.
מתחילת השנה נרכשו כ – 1722 ספרים חדשים לטובת משתמשי הספרייה ואוסף הספרים הכולל עומד היום על 127,648 עותקים של ספרים ו 570 ספרים המוקלטים על גבי דיסקים. ספר המבוגרים החביב על קהל הקוראים השנה היה החיים אחריך / ג'וג'ו מויס אשר הושאל הכי הרבה פעמים, וספר הילדים החביב על קהל הקוראים היה השנה הארי פוטר ואבן החכמים / ג'יי. קיי. רולינג.
הספרייה מציעה מגוון שירותים לקהל הקוראים והמבקרים: חדרי מחשבים, עיון ולימוד; פינות ישיבה; מדורי קריאה עם מגוון ספרים; מדור קריאה שמותאם לגיל הרך עם פופים רכים וצבעוניים ועוד.
הספרייה מקיימת גם אירועי תרבות לילדים ולמבוגרים: שעות סיפור וסדנאות יצירה, מפגשי סופרים ומרצים ועוד. ניתן להתעדכן באתר העירוני.
קצת היסטוריה – הקמת בית גינגולד
בספר "רעננה, לחיות את החלום" שושנה אוסטרובסקי – גולדברג תיארה את הקשר החם למשפחת גינגולד שהוביל להקמת בית גינגולד ברעננה:
"כשכבר צר היה המקום מהכיל את שלל הספרים אשר נערמו בחדרון ב 'בית העם', שכנע אבי את בני משפחת גינגולד וקבוצת חברים, אשר ביקשו להנציח את שם פנחס גינגולד יקירם שנפטר באותה עת, לתרום סכום כסף להקמת ספרייה חדשה, דווקא ברעננה ולא בשום ישוב אחר. בסופם של דיונים, נענו המשפחה והחברים לבקשה.
מתוך פרוטוקול המועצה מיום 23.12.1953
״ . . . מר אוסטרובסקי פותח את הישיבה בסקירה קצרה על נסיעתו לארצות הברית. בהיותו שם טיפל גם בקשר להקמת מפעל על שם החבר גינגולד ז״ל שנפטר לא מזמן . הידידים והמשפחה רוצים להקים מפעל או מוסד על שמו. מר אוסטרובסקי השפיע כי יקימו את המוסד ברעננה. חושבים לאסוף כ-10 אלפים דאלאר. המוסד ישמש בתור בית תרבות על שם גינגולד, חדר לילדים וחדר עיון למורים שירצו לבוא ארצה לנופש וללמוד. נתקבלו כבר מכתבים מהוועד לקיים מוסד על שם גינגולד, הם מסכימים שזה יוקם ברעננה . . .
המועצה החליטה פה אחד לקבל את הצעת הוועד מארצות הברית ונבחרה ועדה לכך. ״
שושנה מרחיבה: "סופי, אשתו של פנחס גינגולד, ששמה המלא סופיה יודין גינגולד, הייתה אישה מיוחדת מאוד ומשכילה, צמה נהדרת הייתה כרוכה סביב ראשה. היא הגיעה ארצה בשנות החמישים, לאחר פטירת בעלה פנחס. בארצות הברית הייתה ספרנית מומחית, מנהלת ספריית אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. דוד בן גוריון וגם אבי ברוך הכירו את סופי ואת יכולותיה. כאשר התמנה בן גוריון לתפקיד ראש הממשלה, הוא פנה אל סופי וביקשה לעזוב את ארה "ב ולבוא לעבוד בירושלים, להיות המנהלת הראשונה של גינזך המדינה!
היא לא יכלה לסרב לו. סופי יודין גינגולד עלתה ארצה ועשתה חיל בעבודתה האחראית.
ברוך אבי, ליאון בעלי ואני ובנותינו תחיה ואילנה, ביקרנו לעיתים בביתה בירושלים ותמיד התקבלנו במאור פנים .
המבנה החדש שנבנה בתחילת שנות השישים ונקרא בית התרבות והספרייה על שם גינגולד, (היום רחוב אופסטרלנד) שימש בבוקר כספרייה, אחר הצהריים כחדר עיון והרצאות ופעם בשבועיים התקיימה בו מסיבת חברים, בה היינו שרים ורוקדים מאושרים מאוד סביב ובין מדפי הספרים".
ברוך אוסטרובסקי, הידיד והתומך הנלהב, לא זכה לחוות את חנוכת בית גינגולד.
במרוצת השנים התרחבה הספרייה, אוספיה ומספר מנוייה גדל. בשנות השבעים, כשרעננה הכפילה את מספר תושביה, גם הספרייה התפתחה במהירות.
