תחרות ארצית המתקיימת זו השנה ה-23, כחלק מאירועי השבוע הלאומי למדע
15-17 במרץ במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים
לזוכים יוענקו מלגות לימודים והם ייצגו את ישראל בתחרות אייסף העולמית בארה"ב, בתחרות מדענים ומפתחים צעירים של האיחוד האירופי וישתתפו במחנה מדעי באירוח ממשלת גרמניה.
13 תלמידי תיכון מנתניה, הוד השרון, תל מונד והסביבה, ישתתפו בתחרות מדענים צעירים 2020 שתתקיים ב 15-17 במרץ 2020 במוזיאון המדע בירושלים.
הם יציגו 7 פרויקטים אותם פתחו: מבית החינוך הניסויי ע"ש רבין בתל מונד, יציגו שקד גייר, אפק פרידמן ונועה שבת מערכת לנטרול רעידות מחלת הפרקינסון, המסוגלת להבחין בין רעידות רצוניות לשאינן רצוניות, ומנטרלת רק את הרעידות, כך שהחולה יכול להניע את ידו לפי רצונו. המכשיר בנוי בדמות כפפה והוא מורכב ממעבד, מקור אנרגיה, מד תאוצה, ומנועים ומטרתו לשפר את איכות החיים של חולי הפרקינסון ולהחזיר לחייהם מידה של עצמאות ע"י שיפור המוטוריקה הגסה שלהם. שני תלמידים נוספים מבית ספר רבין בתל מונד: ניר ששון ועדו זרובבל פיתחו מערכת ביתית לאבחון מוקדם של סרטן העור מסוג המלנומה. המערכת מצלמת את הנגע בעור, והתמונה עוברת לבקר שמבצע השוואה בין תמונה חדשה של הנגע לתמונה ישנה שלו, התוצאות מועברות לרופא המטפל ולמטופל, כך שניתן לחסוך את התור זמן ההמתנה לתורים לרופא עור ע"י מערכת נגישה ואוטומטית המאפשרת מעקב לאורך זמן. עוד שני תלמידים מאותו בית הספר, אילון פררו ויואב דנון, פיתחו מערכת אוטונומית לניטור התראה והזרקת אפינפרין בעת התקף אנפילקטי. המערכת תמטר מדדי התקף אנפילקטי באמצעות חיישנים וכאשר היא תזהה כניסה להתקף אנפילקטי, תתבצע הזרקה אוטומטית של אדרנלין ובמקביל יוזעקו שירותי רפואת חירום. שחר שגיא (בית יצחק) חקר כיצד נפגעת מערכת מחסום הדם-מוח במחלת האטקסיה טלנגיאקטסיה (T-A), מחלקה תורשתית שתסמיניה כוללים בין היתר בעיות מוטוריות לאורך ההתפתחות. הוא ערך את המחקר במטרה להבין את מנגנוני מחלת ה-T-A, בכדי שיהיה אפשר לפתח אפשרויות חדשות למניעה או טיפול בפגיעה מסוג זה ולשפר את איכות חיי החולים. מחקרו של דניאל קלמנסון (בני ציון), גם כן עסק במחלת האטקסיה טלנגיאקטסיה (T-A). הוא ביקש לבחון את תפקיד הפריציטים במחלה, התאים אשר נמצאים מסביב לכלי דם ואחד מתפקידיהם הוא לשמור על אטימות כלי הדם ועל מחסום הדם-מוח. יורי יונצוב ואריאל גנופולסקי (נתניה), פיתחו מערכת התראה וחיזוי מסלול התנועה של זיהומי אוויר במטרה לאפשר לתושבים ולרשויות לתכנן ולהתארגן בצורה יעילה יותר עם זיהום האוויר הצפוי להגיע לאזור בו הם חיים. נועה ברודר (הוד השרון) בדקה בעבודתה כיצד רמת הריכוז והעובי של פוטוריזיסט SU8 משפיעים על רמת החספוס של המצע בשבב אטומי. סתו ורד (כפר הס) חקרה את הופעת המילה "עזאזל" במקרא, כדי להבין מיהו עזאזל? מהמחקר שערכה עולה דמיון רב בין עזאזל לבין אלים זוטרים.
תחרות מדענים צעירים הינה חלק מאירועי השבוע הלאומי למדע החל בסמוך ליום הולדתו של אלברט איינשטיין. התחרות מתקיימת בניהולו של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, ובשיתוף משרד החינוך-מנהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וקרן גורן-מונטי-פרארי באמצעות הקרן לירושלים. התחרות שתמשך שלושה ימים, תתקיים במוזיאון המדע בירושלים, ואירוע הגמר יערך ב-17.3 יערך באוניברסיטה העברית.
בתחרות הקרובה ישתתפו 57 מדענים ומדעניות צעירים מרחבי הארץ, אשר יציגו 44 פרויקטים מצטיינים פרי עבודה ומחקר של חודשים רבים, בתחומי הטכנולוגיה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, מדעי הסביבה, מדעי החברה, מדעי החיים, ספרות והיסטוריה. בין הפרויקטים הנוספים שייקחו חלק בתחרות: פיגום ביולוגי לחידוש ובניית העצם, הזהות היהודית האמריקאית כפי שמשתקפת בהומור יהודי אמריקאי, הדפסת עץ בתלת מימד, פיתוח תרכובת יעילה לתרופות כימותרפיות, מערכת להפקת מים וטיהורם מלחות האוויר, מערכת למניעת נסיעה על אופניים חשמליים תחת השפעת חומרים משני תודעה ועוד.
כמידי שנה מגישים מאות בני נוער, שעשו עבודות גמר ברמה של 5 יח"ל, מועמדות לתחרות המתקיימת ביוזמתו וניהולו של מוזיאון המדע. התחרות הניבה במהלך שנות קיומה למעלה מ-1,000 בוגרים, שרובם השתלבו בהצלחה רבה בתחומי המחקר והאקדמיה, בתעשייה, בעסקים ועוד.
מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים מקדיש חלק נכבד מפעילותו במיזמים בינלאומיים, להנחלת חינוך מדעי-טכנולוגי בקרב בני הנוער, קידום מצוינות מדעית והעלאת המודעות לעיסוק בתחומים אלו. המוזיאון, שחרט על דגלו קידום פרויקטים מדעיים במיוחד בקרב בני נוער בבתי ספר מכל המגזרים וכל שכבות האוכלוסייה, מקיים מזה 23 שנה את התחרות למדענים ומפתחים צעירים בישראל בהשתתפות עשרות בני נוער בגילאי 17-21 מכל רחבי המדינה.
התחרות הינה חלק מתוכניות המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי לעידוד ושיתוף פעולה בין מדענים צעירים באירופה וישראל, ושל התחרות העולמית היוקרתית רג'נרון-אייסף Regeneron-ISEF בארה"ב. התחרות נתמכת על ידי משרד החינוך – מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע וקרן גורן-מונטי-פרארי באמצעות הקרן לירושלים והיא מתקיימת בשיתוף עם האקדמיה הלאומית למדעים והאיחוד האירופי.
שלושים שופטים ממיטב החוקרים ממוסדות אקדמיים בארץ, מהנדסים ואנשי תעשייה מתקדמת יבחנו ויעריכו את הפרויקטים. התחרות תגיע לשיאה בטקס הכרזת הזוכים והענקת הפרסים שיתקיים ב- 17 במרץ בשעות הצהריים.
לזוכים בתחרות יוענקו מלגות לימודים והם ייצגו את ישראל בתחרות אינטל אייסף בארה"ב, בתחרות מדענים ומפתחים צעירים של האיחוד האירופי וישתתפו במחנה מדעי באירוח ממשלת גרמניה.
בראש צוות השופטים של התחרות – הפיזיקאי, פרופ' חנוך גוטפרוינד, מהאוניברסיטה העברית, ולצדו שופטים מבכירי האקדמיה והתעשייה בארץ. את המדענים והמפתחים הצעירים מלווים לכל אורך המיונים, ההכנות ובמהלך ימי התחרות מנחים ודוקטורנטים, בהנחייתו של פרופ' גדי גלזר מהאוניברסיטה העברית, עובדי פיתוח של חברת אינטל וצוות מוזיאון המדע.
במסגרת התחרות יוענקו פרסים למקום ראשון, שני ושלישי וכן ציונים לשבח על עבודות בולטות וייחודיות זאת לצד השתתפות במחנה מדעי באירוח ממשלת גרמניה וזכייה במלגות ללימודים גבוהים במוסדות אקדמיים שונים בארץ. בנוסף, יזכו הזוכים להשתתף בפורום השווייצרי לכישרונות, במסגרתו מאז 2009 נפגשים מדי שנה בשוויץ כ-70 תלמידים מכל רחבי אירופה בברן שבשוויץ, על מנת לדון עם מומחים ומקבלי החלטות בבעיות הגלובליות העומדות לפתחנו.
