אלי ואתי ברכה איבדו ב־7 באוקטובר את בתם גל ואת חתנם נאג'י עבדוש ז"ל, שנרצחו לאחר שיצאו למסיבת הנובה. מאז הם מגדלים את שני בניהם, אליאב ורפאל, ונדרשים להיות עבורם גם סבא וסבתא וגם הורים. השבוע הם משתתפים יחד עם משפחות נוספות בנופש השנתי של עמותת "משפחה אחת" בנתניה, שמפגיש משפחות שחיות עם המציאות המורכבת של יתמות משני הורים.
עבור אלי ואתי ברכה מקריית עקרון, החיים השתנו לחלוטין ב־7 באוקטובר. בתם גל ובעלה נאג'י עבדוש ז"ל יצאו למסיבת הנובה ולא שבו ממנה. במשך תשעה ימים עוד חיכתה המשפחה לבשורה, עד שנודע להם כי השניים נרצחו. מאותו רגע, לצד האבל על בתם ועל חתנם, קיבלו אלי ואתי על עצמם גם את גידול שני בניהם, אליאב ורפאל, שהיום הם בני 13 ו־10.
"אי אפשר לתאר את הרגע שבו מבשרים לך דבר כזה. כל העולם חרב עלינו", מספרים בני הזוג. "הכאב נמצא שם עד היום והוא תמיד יהיה איתנו. ובתוך כל זה אנחנו צריכים גם לגדל את הילדים, להיות בשבילם סבא וסבתא, אבל גם הורים, להציב גבולות, לתת להם ביטחון ולבנות עבורם מחדש בית וחיים."
השבוע משתתפת משפחת ברכה בנופש השנתי שמקיימת עמותת "משפחה אחת" בנתניה למשפחות שבהן אחד מבני המשפחה התייתם משני הוריו בעקבות פיגועים ואירועי טרור. בנופש משתתפות משפחות שנמצאות בשלבים שונים מאוד של החיים לצד האובדן. חלקן איבדו את שני ההורים לפני שנים רבות, וכיום מי שהתייתמו בעצמם כבר מגיעים עם בני ובנות הזוג והילדים שהקימו מאז, אחרות הצטרפו למעגל הכואב הזה בעקבות 7 באוקטובר. החיבור ביניהן יוצר מרחב שבו אין צורך להסביר את החסר, אבל אפשר גם לראות כיצד לצד האבל ממשיכים להיבנות חיים, זוגיות ומשפחה.
עבור אלי ואתי, הנופש הוא גם הזדמנות לראות את אליאב ורפאל פשוט כילדים. הם יוצאים לפעילויות, פוגשים ילדים אחרים ומקבלים כמה ימים של חוויה אחרת, בתוך מציאות שבה ההתמודדות לא נעצרת לרגע. "זו התמודדות יומיומית", הם מספרים. "הילדים האלה לא נפתחים מהר לכל אחד, ולכן כשיש אנשים שמצליחים להגיע אליהם, להוציא אותם, לתת להם ליהנות ולהרגיש בטוחים, זה שווה בשבילנו הכול."
כששואלים את אלי ואתי מה נותן להם את הכוח להמשיך אחרי האובדן, הם לא מהססים. "הילדים. הילדים האלו הם הכוח שלנו. אנחנו מסתכלים עליהם ויודעים שזו ההמשכיות של גל ונאג'י, של ההורים המדהימים שלהם. אם הם לא היו לנו, אני לא יודע איפה היינו היום. בשבילם אנחנו קמים, ממשיכים ומנסים לתת להם את כל מה שהם צריכים כדי לגדול ולהיות אנשים טובים."
אלה דנון, פסיכותרפיסטית ורכזת בעמותת "משפחה אחת", המלווה לאורך השנה את יתומי 7 באוקטובר ואת המשפחות המגדלות אותם:
"בין היתומים יש גם אנשים בוגרים שכבר הקימו משפחות משלהם. ברגע אחד הם איבדו לא רק את הוריהם, אלא במקרים רבים גם אחים ובני משפחה נוספים, את בית ילדותם ואת הקהילה שהייתה עבורם עוגן של שייכות וביטחון. במקביל לאבל האישי שלהם, הם נדרשים להמשיך להיות הורים לילדיהם, שגם הם חוו את אירועי 7 באוקטובר ונושאים עמם טראומה, פחד ואובדן. זו מציאות מורכבת מאוד, שבה האדם צריך להתמודד עם השבר האישי שלו ובו בזמן להחזיק את המשפחה שבנה ולהעניק לילדיו תחושת יציבות וביטחון".
במהלך שלושת ימי הנופש נהנות המשפחות מספורט ימי, פעילויות ואתגרים לילדים ולנוער, סדנאות ומפגשים, לצד ים, בריכה וארוחות משותפות. אלא שמעבר לפעילויות עצמן, עבור המשפחות זהו מקום שבו אפשר לכמה ימים להוריד מעט מהעומס, להיות בחברת אנשים שלא צריך להסביר להם דבר, ולתת מקום גם לזיכרון ולגעגוע, אבל גם לשמחה, למשפחה ולחיים שנמשכים.
שנטל בלזברג, מייסדת עמותת "משפחה אחת":
מהיום הראשון של 'משפחה אחת' האמונה שלנו הייתה שצריך להיות עם המשפחות מהרגע שבו החיים משתנים, ולהישאר איתן לאורך כל הדרך. בתוך זה, ליתומים שאיבדו את שני הוריהם יש מציאות מאוד ייחודית, ואחרי 7 באוקטובר פגשנו אותה בהיקפים שלא הכרנו קודם, ילדים וצעירים, אבל גם אנשים בוגרים שכבר הקימו משפחות משלהם, שאיבדו ברגע אחד את שני ההורים. היה לנו ברור שאנחנו צריכים ליצור עבורם מקום שבו הם לא יצטרכו להסביר את עצמם, שבו יפגשו אנשים שעברו משהו דומה וירגישו שהם לא לבד. הנופש הזה הוא בדיוק המקום הזה. הם מגיעים עם בני ובנות הזוג, עם הילדים, עם כל מה שהם נושאים איתם, ופוגשים כאן משפחה. מבחינתנו זה לא מסתיים אחרי שלושה ימים של נופש. אנחנו נשארים איתם וממשיכים ללכת איתם, כי המחויבות שלנו למשפחות האלה היא לכל החיים."
עמותת “משפחה אחת” היא הארגון הלאומי למשפחות שכולות ופצועים בישראל. היא הוקמה לפני 25 שנים על ידי הזוג, שנטל ומרק בלזברג ומלווה משפחות שכולות, נפגעי טרור ופעולות איבה באמצעות מעטפת רחבה הכוללת תמיכה רגשית, טיפול פרטני וקבוצתי, חוסן נפשי, סדנאות ותמיכה כלכלית. מאז ה־7 באוקטובר פועלת העמותה להרחיב את המענים ולהגיע לכל משפחה שנפגעה, לצד ליווי אישי מתמשך. הגב’ שנטל בלזברג, מייסדת העמותה, זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים, כהוקרה על פועלה רב השנים למען משפחות שכולות, נפגעי טרור ופעולות איבה בישראל.
