81 אלף דוחות בשנה אחת: המספרים שמאחורי מצלמות האכיפה בהרצליה
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחן את מערך מצלמות האכיפה של עיריית הרצליה והתריע כי לצד הרחבת האכיפה, יש להבטיח שהשימוש במצלמות ייעשה באופן מידתי ותוך שמירה על פרטיות התושבים: ״השימוש במצלמות עלול לפגוע בפרטיות של עוברי הדרך״
אם קיבלתם בשנים האחרונות דוח חניה ממצלמת אכיפה בהרצליה, ייתכן שהוא הופק כחלק ממערך אכיפה עצום שמופעל ברחבי העיר: 77 מצלמות, יותר מ־81 אלף דוחות בסכום כספי של כ־28.2 מיליון שקל שהופקו בשנת 2024. אלא שלצד האכיפה הנרחבת, עולה גם שאלה אחרת: האם כל המצלמות האלה עדיין נחוצות, והאם נשמר האיזון בין אכיפה לבין הזכות לפרטיות?
שאלות אלה עומדות במוקד פרק העוסק בשימוש במצלמות לאכיפת דיני התעבורה בדוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן. במסגרת הביקורת נבדק מערך מצלמות האכיפה בארבע רשויות מקומיות, ובהן עיריית הרצליה, ונמצאו לצד נתוני האכיפה המרשימים גם שורה של ליקויים הנוגעים לאופן הפעלת המצלמות ולשמירה על פרטיות הציבור.
77 מצלמות ב-45 אתרים ועשרות אלפי דוחות
מהדוח עולה כי עיריית הרצליה החלה להפעיל את מערך מצלמות האכיפה בשנת 2023. נכון לשנת 2025 היא מפעילה 77 מצלמות נייחות בכ־45 אתרים ברחבי העיר, לצד מצלמות ניידות המותקנות על שני רכבי פיקוח עירוניים.
בשנת 2024 הופקו באמצעות המצלמות 81,026 דוחות בגין עבירות חניה ונסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית, בהיקף כספי של כ־28.2 מיליון שקל – הנתון הגבוה ביותר מבין הרשויות שנבדקו. לשם השוואה, ברמת גן הופקו באותה שנה 36,192 דוחות בלבד בהיקף של כ־14.3 מיליון שקל, ובחדרה 3,651 דוחות בהיקף של כ־1.2 מיליון שקל.
אלא שמבקר המדינה מדגיש כי הצבת מצלמות אכיפה היא לא מטרה בפני עצמה. על פי חוזר מנכ״ל 4/2018, על הרשויות לבחון מעת לעת האם הנסיבות שהצדיקו את הצבת המצלמות עדיין קיימות. למרות זאת, המבקר מצא כי עיריית הרצליה הפעילה שלוש מצלמות בשנים 2023–2025 שתיעדו עבירות מעטות בלבד או שלא תיעדו עבירות כלל.
הזכות לפרטיות
לבחינה זו יש חשיבות גם מבחינת השמירה על פרטיות הציבור. ככל שמצלמה ממשיכה לתעד את המרחב הציבורי אף שאינה משרתת עוד את מטרת האכיפה שלשמה הוצבה, גוברת הפגיעה האפשרית בפרטיות ללא הצדקה מספקת.
בהקשר זה העלתה הביקורת כי הצילומים שנבדקו על ידי הפקחים של עיריית הרצלייה לא אפשרו לזהות פרטים במרחב המצולם, לרבות את עוברי הדרך או את הנוסעים ברכבים. אולם, בעת בחינת הצילומים שתועדו במצלמות לאכיפת עבירות חניה, יכלו הפקחים בעיריית הרצליה להסיר באופן יזום את טשטוש העוברים והשבים המופיעים בהם. העירייה מסרה כי בעקבות הביקורת ספק מערכת המצלמות חסם את אפשרות הפקחים להסיר את הטשטוש בכל שלב.
לצד השימוש המידתי במצלמות, המבקר מדגיש גם את חשיבות השקיפות כלפי הציבור. מהביקורת עולה כי עיריית הרצליה פרסמה באתרה מידע חלקי בלבד על מדיניות האכיפה באמצעות מצלמות, ולא פרסמה נתונים על התועלת שהניב השימוש בהן, כגון השפעתו על הפחתת עומסי התנועה או על שיפור הסדר הציבורי. מידע כזה עשוי להגביר את אמון הציבור בפעילות האכיפה של העירייה, להוביל לצמצום טענות הציבור ולחזק את ההרתעה. לשם השוואה, בערים כמו לונדון וניו יורק מפרסמות הרשויות המקומיות באופן שוטף נתונים על היקף הקנסות ועל התועלת שנבעה מהפעלת מצלמות האכיפה.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן: ״השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות לאכיפת דיני חניה ונת"צים מייעל את האכיפה, אולם הוא עלול לפגוע בפרטיות של עוברי הדרך, ולכן מחייב בחינה זהירה ושימוש מידתי ומוגבל.
ממצאי הביקורת העלו כי משרד התחבורה לא קידם את תהליך הפנייה לרשויות המקומיות שאינן אוכפות את החוק בנוגע לעבירות נת"ץ. חלק מהרשויות שמרו צילומים באיכות שאיפשרה לפקחים הצופים בהם לזהות עוברי דרך; והיו אף שהמשיכו לתעד את המרחב הציבורי באמצעות המצלמות, אף שכבר לא אכפו את חוקי החניה באמצעותן.
על הרשויות המקומיות להשתמש במצלמות האכיפה באופן מידתי והוגן ולצורך השגת התכלית של אכיפת דיני התעבורה; תוך שמירה על הזכות לפרטיות של עוברי הדרך. יש לבחון מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת מצלמות האכיפה מלכתחילה עדיין תקפות, ואם יימצא כי המצלמות כבר אינן ממלאות את המטרה שהוגדרה להן, על הרשויות להפסיק את תיעוד המרחב הציבורי באמצעותן או לבחון את הצורך בשינוי מיקומן".
על אף תנופת ההתחדשות העירונית בנתניה – מיליוני שקלים שהוקצו לתשתיות עירוניות טרם מומשו
מה מעכב את קידום ההתחדשות העירונית בנתניה, וכמה זמן נדרש בממוצע כדי להוציא רישיון עסק בעיר? מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחן את שני התחומים ומצא כי לצד תנופת הבנייה וההתקדמות ברישוי העסקים, עדיין קיימים חסמים משמעותיים
ההתחדשות העירונית בישראל נמצאת בשנים האחרונות בתנופה חסרת תקדים, וגם בנתניה מקודמים בימים אלה עשרות מיזמי פינוי־בינוי הכוללים אלפי יחידות דיור חדשות.
דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, חושף כי בין השנים 2021 ל־2024 אושרו בישראל תוכניות לכ־157 אלף יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית, ובשנת 2024 בלבד נרשמה עלייה של כ־40% במספר יחידות הדיור שאושרו בתוכניות פינוי־בינוי לעומת השנה הקודמת.
הנושא עומד במוקד פרק העוסק בתכנון ובקידום התחדשות עירונית ברשויות המקומיות בדוח הביקורת השנתי. במסגרת הביקורת נבדקו חמש רשויות מקומיות, ובהן נתניה, ונבחנו בין היתר פעילות המינהלות העירוניות, קידום המיזמים והחסמים המעכבים את מימושם.
41 מיזמים, כ־15,800 דירות מתוכננות ו-36% מהן קיבלו היתרי בנייה
מהדוח עולה כי המינהלת העירונית להתחדשות עירונית בנתניה פועלת מאז שנת 2017. מאז הקמתה קודמו באמצעותה 41 מיזמי התחדשות עירונית הכוללים כ־15,800 יחידות דיור מתוכננות. מבין חמש הרשויות שנבדקו, לנתניה השיעור הגבוה ביותר של יחידות דיור שקיבלו היתר בנייה – כ־36% מכלל יחידות הדיור המתוכננות במיזמים בעיר.
לצד זאת, עולה מהביקורת כי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית התחייבה להעביר לעיריית נתניה תקציב של כ־23 מיליון שקל במסגרת הסכם מסגרת שנחתם בשנת 2023, אולם עד למועד הביקורת מומשו ממנו רק כ־3.5 מיליון שקל.
העירייה מסרה לצוות הביקורת כי העברת הכספים לאחר ביצוע התשתיות מעמידה בפני העירייה קשיי נזילות, הנובעים הן מהצורך בשריון חלק מהתקציב העירוני לתקופת זמן בלתי ידועה והן מהצורך לגשר על הפער בין מימון התשתיות על ידי העירייה ובין קבלת המימון מכוח הסכם המסגרת. עוד מציין המבקר כי שיעור הניצול של כלל התקציבים במסגרת הסכמי המסגרת שנחתמו עם 12 רשויות מקומיות עומד על כ־33% בלבד, וכי כ־105 מיליון שקל מתוך 440 מיליון שקל שיועדו להסכמים אלה טרם הוקצו לרשויות. לדבריו, נתונים אלה עשויים להצביע על חסמים בבניית התשתיות הדרושות לקידום ההתחדשות העירונית.
על רקע ממצאים אלה, קורא המבקר לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לבחון את יעילות פעולתו של מנגנון הסכמי המסגרת ולשקול אם ניתן לטייב אותו לשם השגת המטרה שלשמה נחתם ההסכם – עידוד ההתחדשות העירונית והוצאת היתרי בנייה לרבות שדרוג התשתיות הנדרשות במיזמים.
גם אחרי הרפורמה: ההליך להוצאת רישיון עסק בנתניה אורך בממוצע 187 ימים
לצד סוגיית ההתחדשות העירונית, נתניה נבחנה בדוח גם בפרק העוסק ברפורמה ברישוי עסקים, שנועדה לקצר הליכים ולהקל על פתיחת עסקים חדשים.
מהביקורת עולה כי מאז כניסת הרפורמה לתוקף חל בנתניה שיפור משמעותי: שיעור העסקים המחזיקים באישור לפתיחת עסק עלה מ־71.6% (1,884 עסקים) בשנת 2017 ל־82.6% (2,877 עסקים) בשנת 2025, כאשר העלייה הבולטת ביותר נרשמה משנת 2021.
עוד מצא המבקר כי בשנים 2023 ו־2024 כל בעלי העסקים בנתניה שהיו זכאים להגיש בקשה במסלולי הרישוי המקוצרים אכן עשו זאת, והעירייה מימשה באופן מלא את השימוש במסלולים שנועדו להקל על פתיחת עסקים.
לצד ההתקדמות, המבקר קובע כי הרפורמה עדיין לא השיגה את מטרתה במלואה. אף שמשך הזמן הממוצע לקבלת רישיון עסק התקצר באופן משמעותי, מכ־813 ימים בשנת 2017 לכ־187 ימים בשנת 2024, גם כיום מדובר בפרק זמן ממושך.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן: "ממצאי דוח הביקורת מעלים ליקויים בקידום הרפורמה ברישוי עסקים המשפיעים על בעלי העסקים הקיימים, על האזרחים שברצונם לפתוח עסק חדש ועל כלל הציבור. חרף הרפורמה, עדיין כ-20.5% מהעסקים פועלים ללא רישיון.
כדי לממש את מטרות הליבה של הרפורמה ברישוי עסקים – צמצום הנטל הבירוקרטי, קיצור הליכי רישוי העסקים וצמצום היקף העסקים הפועלים ללא אישור פתיחת עסק – על כלל הגורמים המעורבים לשלב ידיים בקידום הרפורמה ולהסיר חסמים המונעים את יישומה המלא. במתן רישיון עסק לעסקים יש כדי להבטיח שמירה על בריאותו ובטיחותו של הציבור ועמידה בדרישות החוק".
כמה דוחות תנועה קיבלו תושבי חדרה ממצלמות אכיפה?
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחן את מערך מצלמות האכיפה של עיריית חדרה והתריע כי לצד השימוש במצלמות לצורכי אכיפה, יש להבטיח שהפעלתן תיעשה באופן מידתי ותוך שמירה על פרטיות הציבור. עוד נמצא כי העירייה לא אכפה עבירות בנתיב התחבורה הציבורית בעיר
אם קיבלתם בשנים האחרונות דוח חניה ממצלמת אכיפה בחדרה, ייתכן שהוא הופק כחלק ממערך אכיפה המופעל ברחבי העיר: 12 מצלמות, 3,651 דוחות בסכום כספי של כ־1.2 מיליון שקל שהופקו בשנת 2024. אלא שלצד האכיפה, עולה גם שאלה אחרת: האם מערך המצלמות מופעל באופן מיטבי, והאם נשמר האיזון בין אכיפה לבין הזכות לפרטיות?
שאלות אלה עומדות במוקד פרק העוסק בשימוש במצלמות לאכיפת דיני התעבורה בדוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן. במסגרת הביקורת נבדק מערך מצלמות האכיפה בארבע רשויות מקומיות, ובהן עיריית חדרה, ונמצאו לצד נתוני האכיפה גם שורה של ליקויים הנוגעים לאופן הפעלת המצלמות ולשמירה על פרטיות הציבור.
12 מצלמות ב-11 אתרים ואלפי דוחות
מהדוח עולה כי עיריית חדרה החלה להפעיל את מערך מצלמות האכיפה בשנת 2022. נכון לשנת 2025 היא מפעילה 12 מצלמות בכ־11 אתרים ברחבי העיר. בשנת 2024 הופקו באמצעות המצלמות 3,651 דוחות בגין עבירות חניה, בהיקף כספי של כ־1.2 מיליון שקל.
אלא שמבקר המדינה מדגיש כי הצבת מצלמות אכיפה היא לא מטרה בפני עצמה. על פי חוזר מנכ״ל משרד הפנים 4/2018, על הרשויות לבחון מעת לעת האם הנסיבות שהצדיקו את הצבת המצלמות עדיין קיימות. למרות זאת, המבקר מצא כי אחת מהמצלמות שהפעילה העירייה בשנים 2023–2025 תיעדה מספר קטן של עבירות.
מהדוח עולה גם כי עיריית חדרה לא אכפה עבירות תנועה בנתיב התחבורה הציבורית בעיר. המבקר מציין כי כבר בסוף שנת 2022 הוקנתה לשרת התחבורה סמכות לפנות לרשויות מקומיות שאינן אוכפות עבירות בנתיבי תחבורה ציבורית ולבקש מהן להתחיל באכיפה. אולם עד למועד סיום הביקורת (אוקטובר 2025) משרד התחבורה לא מימש סמכות זו ולא פנה לעיריית חדרה בנושא. המבקר מציין כי היעדר אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית עלול להפחית מהתועלת הגלומה בהם ולפגוע במטרה שלשמה נועדו, ובהן תועלת כלכלית, חברתית, בטיחותית וסביבתית למשק.
הזכות לפרטיות
לבחינת אופן הפעלת המצלמות יש חשיבות גם מבחינת השמירה על פרטיות הציבור. ככל שמצלמה ממשיכה לתעד את המרחב הציבורי אף שאינה משרתת עוד את מטרת האכיפה שלשמה הוצבה, גוברת הפגיעה האפשרית בפרטיות ללא הצדקה מספקת.
בהקשר זה העלתה הביקורת כי הצילומים שנבדקו על ידי הפקחים של עיריית חדרה לא אפשרו לזהות פרטים במרחב המצולם, לרבות את עוברי הדרך או את הנוסעים ברכבים. אולם, בעת בחינת הצילומים שתועדו במצלמות לאכיפת עבירות חניה, יכלו הפקחים בעיריית חדרה להסיר באופן יזום את טשטוש העוברים והשבים המופיעים בהם, כדי לקבוע אם תועדה עבירה. העירייה מסרה כי בעקבות הביקורת ספק מערכת מצלמות האכיפה חסם את האפשרות להסיר את הטשטוש בכל שלב.
הביקורת העלתה גם ליקויים באופן ניהול מערך המצלמות: במשך יותר משנה הוא הופעל באחריות מנהל אגף האכיפה והביטחון, מבלי שמונה באופן רשמי כאחראי על המצלמות כנדרש. בנוסף, בארבעה אתרים הוצבו מצלמות מבלי שאחראי מצלמות החניה אישר את הצבתן.
לצד השימוש המידתי במצלמות, המבקר מדגיש גם את חשיבות השקיפות כלפי הציבור. מהביקורת עולה כי עיריית לא פרסמה נתונים לגבי התועלת של האכיפה באמצעות המצלמות, כגון השפעתה על הפחתת עומסי התנועה או על שיפור הסדר הציבורי. מידע כזה עשוי להגביר את אמון הציבור בפעילות האכיפה של העירייה, להוביל לצמצום טענות הציבור ולחזק את ההרתעה. לשם השוואה, בערים כמו לונדון וניו יורק מפרסמות הרשויות המקומיות באופן שוטף נתונים על היקף הקנסות ועל התועלת שנבעה מהפעלת מצלמות האכיפה.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן: ״השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות לאכיפת דיני חניה ונת"צים מייעל את האכיפה, אולם הוא עלול לפגוע בפרטיות של עוברי הדרך, ולכן מחייב בחינה זהירה ושימוש מידתי ומוגבל.
ממצאי הביקורת העלו כי משרד התחבורה לא קידם את תהליך הפנייה לרשויות המקומיות שאינן אוכפות את החוק בנוגע לעבירות נת"ץ. חלק מהרשויות שמרו צילומים באיכות שאיפשרה לפקחים הצופים בהם לזהות עוברי דרך; והיו אף שהמשיכו לתעד את המרחב הציבורי באמצעות המצלמות, אף שכבר לא אכפו את חוקי החניה באמצעותן.
על הרשויות המקומיות להשתמש במצלמות האכיפה באופן מידתי והוגן ולצורך השגת התכלית של אכיפת דיני התעבורה; תוך שמירה על הזכות לפרטיות של עוברי הדרך. יש לבחון מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת מצלמות האכיפה מלכתחילה עדיין תקפות, ואם יימצא כי המצלמות כבר אינן ממלאות את המטרה שהוגדרה להן, על הרשויות להפסיק את תיעוד המרחב הציבורי באמצעותן או לבחון את הצורך בשינוי מיקומן".
מבקר המדינה: משפחות בחדרה מוותרות על רישום לתנועות נוער בשל העלויות והבירוקרטיה
מבקר המדינה מצא כי משפחות בעיר נמנעות מלרשום את ילדיהן לתנועות הנוער בשל עלויות גבוהות והליכי סבסוד מסורבלים. בקרב יוצאי העדה האתיופית נמצא כי רבים אינם מודעים למסלולי הסיוע הקיימים
תנועות הנוער בישראל מפעילות מאות אלפי חניכים ומדריכים צעירים ברחבי הארץ, ומהוות חלק מרכזי ממערך החינוך הבלתי פורמלי ברשויות המקומיות. לפי דוח מבקר המדינה, בשנת 2025 פעלו בישראל 13 תנועות נוער מוכרות, שבהן כ־350 אלף חניכים ומדריכים צעירים בכ־1,882 סניפים.
דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, בחן את קידום פעילות תנועות הנוער ואת יחסי הגומלין בינן לבין הרשויות המקומיות. במסגרת הביקורת נבדקו לעומק חמש רשויות, ובהן חדרה, ונבחנו בין היתר התמיכות העירוניות, מצב המבנים ונגישות הפעילות. בנוסף הביקורת נערכה, בין היתר, במינהל חברה ונוער במשרד החינוך, ב-13 תנועות הנוער שפעלו במועד הביקורת ואשר הוכרזו לצורך הביקורת כגופים מבוקרים, וכן במשרד האוצר – באגף תקציבים ובאגף החשב הכללי. ובמסגרת זו נבחנו, בין היתר, רכיבי מקורות המימון של תנועות הנוער, מוגנות החניכים, סבסוד חניכים ופריסת פעילותן של תנועות הנוער ברשויות המקומיות.
הורים מוותרים על הפעילות בגלל העלויות והבירוקרטיה
מהליכי שיתוף הציבור שקיים משרד מבקר המדינה בחדרה עלה כי יש הורים שנמנעים מהגשת בקשות להנחה, מוותרים על השתתפות ילדיהם במפעלי תנועות הנוער ולעיתים אף נמנעים מלרשום אותם לפעילות מלכתחילה. לפי הדוח, בין הסיבות לכך נמצאים העלויות הכרוכות בהשתתפות, הליכי סבסוד הנתפסים כמסורבלים, משך טיפול ממושך בבקשות, הצורך להגיש בקשות חוזרות עבור פעילויות שונות והחשש מפגיעה בפרטיות הכרוכה בהמצאת מסמכים.
עוד עלה כי בקרב יוצאי העדה האתיופית בחדרה קיימת מודעות נמוכה לאפשרות לקבל סבסוד להשתתפות בתנועות הנוער באמצעות תוכנית ״הדרך החדשה״, שמפעילים משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך. מנגד, תוכנית ״מפתחות״, המעניקה שוברים להשתלבות בחוגי העשרה, מוכרת בקהילה ומיושמת בשיעור מלא בשיתוף עיריית חדרה.
המבקר מציין כי עיריית חדרה פעלה בהתאם לנוהל התמיכות והגדילה את היקף התמיכה העירונית בתנועות הנוער, מכ־160.6 אלף ש״ח בשנת 2022 לכ־273.7 אלף ש״ח בשנת 2023 ולכ־372 אלף ש״ח בשנת 2024.
עם זאת, הדוח מצביע על חוסר יציבות במימון שמעניק משרד החינוך לשכר מנהל יחידת הנוער בעיר. מתוך חמש השנים שנבדקו קיבלה עיריית חדרה את מלוא סכום ההשתתפות שלו הייתה זכאית על פי דירוגה החברתי־כלכלי רק פעמיים. המבקר מציין כי אי־הוודאות בהעברת הכספים עלולה לפגוע בניהול התקציב של הרשות.
ברמה הארצית: מחסור במבנים וחשש לדיווח חסר על אירועי פגיעה בביטחון החניכים
לפי מענה הרשויות המקומיות לשאלון המבקר, 79% מהרשויות דיווחו על מחסור במבנים עבור סניפי תנועות הנוער, ו־23% מהמבנים המשמשים לפעילות התנועות מתקשים להכיל את כלל החניכים.
מבקר המדינה מצביע על כך שחלק גדל והולך מתקציב תמיכות משרד החינוך בתנועות הנוער מקורו בתוספות שנתיות, קואליציוניות או אחרות, שאינן מעוגנות בבסיס התקציב ואינן נשענות על תכנון רב-שנתי ועל מדיניות תקציבית סדורה ומתמשכת של משרד החינוך.
המבקר מצביע גם על ליקויים בתחום מוגנות החניכים בתנועות הנוער. נמצא כי במועד הביקורת לא קיימת אסדרה נורמטיבית מפורשת, מקיפה ומלאה, המחייבת את תנועות הנוער לעמוד באמות מידה סדורות בתחום המוגנות, בדומה לאלה שהוחלו על מסגרות החינוך הפורמאלי.
בנוסף, משרד החינוך טרם קבע נוהל מסודר לדיווח על אירועים שבהם נפגעה בטיחותם או רווחתם של ילדים ובני נוער במסגרת פעילות התנועות, ומהנתונים עולים פערים חריגים בין התנועות בדיווח על אירועים כאלה. כך למשל, בתנועת הצופים דווח בממוצע על כ־86 אירועים לכל 10,000 חניכים בשנים 2023–2025, בעוד שבנוער העובד והלומד דווח על כאירוע אחד בלבד ובבני עקיבא על פחות מאירוע אחד לכל 10,000 חניכים.
לדברי המבקר, הפערים המשמעותיים בין התנועות מעלים חשש כי חלקן מסרו דיווח חלקי בנושא, ולכן אין בנתונים כדי להעיד בהכרח על היקף האירועים בפועל.
עוד עולה מן הממצאים כי אף שלמשרד החינוך מדיניות כללית, הבאה לידי ביטוי במבחני התמיכות, לקידום הפיזור הארצי של פעילות תנועות הנוער, תוצאות היישום בשטח מלמדות כי אין בה די כדי להביא לפריסה כמותית מאוזנת של סניפי התנועות בין ששת מחוזות המשרד באופן מתכלל, סדור ומכוון.
כך למשל נמצא של יותר מ-40% מסניפיה של תנועה בודדת במחוז יחיד, כפי שמתקיים בתנועות הנוער עזרא, אריאל, המכבי הצעיר, היכלי ענ"ג, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, ותנועת הצופים הערבים. עוד נמצא כי בתנועות הנוער עזרא, המכבי הצעיר, הצופים ואריאל ניכרת נוכחות נמוכה או אפסית בצפון, הגם שמחוז זה מכיל 27% מסך כל הסניפים של כל התנועות. כמו כן, היעדר נוכחות מוחלט תנועה במחוז שלם – כפי שנמצא למשל בתנועת המכבי הצעיר, לא מאפשר לאוכלוסיית המחוז ליהנות מפעילות התנועה, אף אם היא נמנית עם קהל היעד הפוטנציאלי שלה.
