ישי צימרמן מקיבוץ עין חרוד איחוד השיב נשמתו ליוצרה , בן 93 , שבע ימים ומעשים.
ישי, מאחרוני לוחמי יחידת העילית ה-101, בעל עיטור העוז, העל עיוור הגבורה האזרחי הגדול ביותר שניתן להעניק לאדם שמוראות מלחמות ישראל וצלקותיהן היו חלק מגופו ומנפשו.
עמנואל בן סבו ,מחנך, סופר פובליציסט ועיתונאי ראיין את ישי צימרמן במוסך שלו בקיבוץ, ראיון עומק מקיף, יסודי הנוגע בסוגיות הלאומיות, ראיון של רצינות ושובבות, אומץ ועוז רוח ומעשה קונדס.
"הידיעה על פטירתו של ישי היקר בערב יום הבחירות והלווייתו ביום הבחירות , היא סמלית ביותר , הגיבור הישראלי אשר הקדיש חייו לפיתוחה, שגשוגה וביטחונה של מדינת ישראל השיב נשמתו באחד מהימים הגורליים של מדינת ישראל.
לאחר שראיינתי את חברו ליחידה , שמעון כהנר , קצ'ה, קיימתי שיחות טלפוניות בנושאים לאומיים, ביחסו לגרוש יהודי גוש קטיף, במתן גט הכריתות לחברו אריאל שרון, עם מאיר הר ציון , חברו של ישי עוד מימי בית הספר , אשר הציע לי לפגוש את ישי , דמות הרואית אשר הייתה פחות ידועה מהר ציון ומקצ'ה, החלטתי לפגוש את ישי.
הגעתי למוסך בקיבוץ עין חרוד איחוד, "המוסך" לא היה אלא אימפריה של ברזלים, מוצגים, ממלכה של נער חסר מנוחה , עמוס באנרגיה שאינו יודע בדיוק לאן לתעל אותה , טיפסתי עמו על גלגל ענק, התפעלתי מיצירת מבנה מטוס , שפשפתי עיני מול מטוס הכפיר שהציב שהצליח להביא ממוזיאון חיל האוויר בחצרים במימון אישי כשי להציבו כהערכה לנופלי הקיבוץ, , ואפילו הוכנסתי בסוד פיתוח מוצר למען הצבא והביטחון ישראל.
צעדנו יד ביד בתחנות חייו הייחודיות של ישי הנער מעין חרוד איחוד, חשתי כמי שמטייל בין דפי ההיסטוריה של העם השב למדינתו, מלחמת התקומה, עיטור העוז, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, בין לבין השתתף בפעילויות נועזות בעורף האויב, חילץ סוהר במרד האסירים שהתרחש בכלא שאטה.
בעודי מביט באיש הצנום, בעל העיניים הקטנות הבורקות בשחור, זיהיתי בזווית פיו חיוך רב משמעות וממנו עלה הסיפור הבלתי ייאמן שהוביל את הנער הנצחי לגניבת מטוס ססנה משדה התעופה בביירות וטס עמו לישראל כאשר הודיע על הגעתו לשטח ישראל אליו הוזנקו מטוסי קרב.
הנער השובב , אשר גם בהיותו בגיל עמידה הרחיב את חיוכו כשסיפר על מאסרו בן חודש הימים, והורדת דרגה.
ישי ,לא יכול היה לקיים ראיון ארוך בלי התזזיתיות שלו, הוא מיהר להובילני לחצר המוסך, לשתף על הניצחונות בתחרות הטכנולוגיה בטכניון במשך מספר שנים.
זה היה מהראיונות היותר אנטי סדר כרונולוגי, אנטי לוגיקה ידועה מראש, ראיון של מטוטלת אנושית הנעה בין רגעי אימה ואומץ, לרגעי נחת על יצירה במסגרייה שבמוסך.
ישי לא הסכים לדבר על פוליטיקה, הוא בחר לדבר באהבה על הרעייה , על הילדים והנכדים, גאוותו הייתה על היכל "הקודש" שלו המוסך.
השנים חלפו פגשתי בישי בחדר האוכל של קיבוץ גבע בהרצאה של האלוף , פרופסור יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל בישראל, על עולם הסייבר והסכנות האורבות למדינת ישראל , פעם נוספת הייתה כאשר פגשתי את ישי בערב זמר עם שרהל'ה שרון בחדר האוכל בקיבוץ.
לאחר פרסום הריאיון הארוך, שלחתי אותו לישי שהסתפק בדרכו במילה אחת " תודה" .
ישי היה איש של אנשים, איש של פשטות, איש העמק, מוסכניק וממציא, לוחם עז נפש ונחבא אל הכלים, גיבור של הארץ הטובה." חתם עמנואל בן סבו
