כשאין יותר קרקעות, כדי להגדיל את הערים חייבות הרשויות להגדיל את ההתחדשות העירונית. אז איך הרשויות נערכות לאתגר? מה הציבור מחפש בדירה בעקבות השנה שחלפה? והאם מגדלים הוא הפתרון הכדאי?
שנת תשפ"ו הייתה שנת מבחן משמעותית להתחדשות העירונית בישראל בכלל ובאזור השרון בפרט. המציאות כבר מחייבת התנהלות אחרת, אם בעבר ניתן היה לראות בהתחדשות העירונית בעיקר מתיחת פנים לערים, תשפ"ו הבהירה שמדובר כבר בצורך לאומי. עבור אזור השרון כבר הופנם המסר הזה, התחדשות עירונית היא הכרח.
ערים כמו כפר סבא, רעננה, הוד השרון, הרצליה, רמת השרון ממשיכות לצמוח, ומעוניינות להגדיל את מספר התושבים – אך מלאי הקרקעות הפנויות הולך ומצטמצם. עם מיצוי השטחים, האפשרות המרכזית העומדת בפני הרשויות היא לחדש את השכונות הקיימות. יש כאן למעשה רווח כפול, גם שיפור איכות החיים של התושבים הוותיקים וגם יצירת יחידות דיור חדשות לקהל חדש.
בשנה האחרונה ראינו שינוי משמעותי שמגיע דווקא מהשטח, מהתושבים עצמם. אם בעבר תהליכי התחדשות התקבלו לעיתים בחשדנות, גרירת רגליים ולבטים מתמשכים מצד הדיירים, כיום יותר ויותר בעלי דירות מבינים את הערך בהתחדשות. לא רק מדובר בעליית ערך הנכס או מאווים כלכליים שונים. הדרישה לממ"ד לטובת שיפור הביטחון האישי הפכה לקריטית יותר מחניה מתחת לבניין. בנוסף הזמן עושה את שלו, התושבים מחפשים תשתיות טובות יותר וסביבת מגורים מודרנית המתאימה למציאות של המאה ה־21.
כאשר המוצא היחיד הוא לבנות מחדש, האם זה אומר שהדרישה שכל בניין רכבת יהפוך למגדל? מהניסיון האישי שלנו, הציבור הוותיק והחדש לא בהכרח מעדיף לבחור את מגוריו במגדלים. המיקוד הוא איכות חיים, איזון בין הבנייה החדשה למרקם העירוני הקיים. לצד הבניה המודרנית יש חיפוש אחר תכנון מוקפד שישלב גם שטחים ציבוריים, פינות ירוקות ומוסדות חינוך לצד תחבורה ציבורית מיטיבה ומקומות תעסוקה ומסחר. המחסור בקרקע אכן מחייב בניה לגובה, אבל גם לזה יש רף מסוים שהציבור לא מעוניין שיעבור.
לעתים, מסיבות שונות, קיימים פערים בין רצון הציבור למהירות הפעולה של הרשויות, אך חשוב להפריד כי כל רשות בשרון פועלת אחרת מחברתה. היות ועומד כאן אתגר תכנוני גדול כדי לתת מענה לכל הדרישות, זה דורש עוד התייעלות מצד הרשויות בשיתופי הפעולה מול הציבור והיזמים. ישנן ערים שבהן כבר ערוכים לשנים הבאות, אצלן התהליכים הפכו מקצועיים, שקופים ויעילים יותר, בעוד שיש עדיין רשויות אחרות שעליהן לקצר עוד את הליכי התכנון והאישור. הרשויות כבר מבינות שהיזמים אינם נמצאים מצדו השני של המתרס, אלא שותפים לתהליך, ושעבודה משותפת מייצרת ערך לעיר, לתושבים ולמשק.
האתגר הבא ואף הגדול יותר לשנת תשפ"ז ולשנים שיבואו אחריה, יהיה המעבר מתכנון לביצוע. כולם כבר מבינים שצריך התחדשות עירונית, עכשיו המשימה היא להפוך תכניות ואישורים לבנייה בפועל. בשנים האחרונות אושרו אלפי יחידות דיור במסגרת תכניות התחדשות, אך כעת המבחן הוא להוציא אותן אל הפועל בסוף. הציבור זקוק למנופים שעובדים בשטח, ולא רק להבטחות ואישורים, יש למהר עם הבניה בפועל ולהפסיק את ההמתנה הממושכת עבור המשפחות שנכנסות לדירות חדשות. ההמתנה הארוכה בין האישור למוצר המוגמר הפכה לתופעה לא ראויה, אין שום הכרח שהאזרח ימתין שנים בין החתימה לקבלת המפתח.
להערכתי, השרון הוא דווקא אזור שהוא נקודת אור בתחום ההתחדשות העירונית בישראל, הוא הוביל בתחום עד היום וצפוי לשמור על מקומו גם בשנים הבאות. באזור נהנים מביקוש גובר, איכות הערים מהגבוהות בארץ, הקרבה למרכז הארץ והבשלות של הרשויות שעמלות לשמר אותו ל אחד ממוקדי הצמיחה החשובים בישראל.
כדי שהתואר הזה יישמר, מקבלי ההחלטות ונותני האישורים חייבים להמשיך בהסרת חסמים, קיצור תהליכים ולהפנים שכל שנה של עיכוב משליכה בצורה משמעותית על התושבים. נכון לסיום שנת תשפ"ו אלפי משפחות ממשיכות להתגורר בבניינים ישנים שאינם מותאמים למציאות הביטחונית, החברתית והכלכלית של ישראל. אפשר וצריך לשנות את זה.
בסופו של דבר, התחדשות עירונית איננה רק פרויקט נדל"ני. היא מנוע לצמיחה עירונית, לחיזוק הקהילה ולבניית העתיד של השרון.
