מה הופך עיר לידידותית לסביבה ומהן הערים הירוקות ביותר בישראל?

סביבה ירוקה וקיימת ניתן למצוא לא רק בכפרים ובמובנים מסוימים, דווקא הערים הן אלו שערוכות יותר להיות ידידותיות לסביבה. אז מה בעצם הופך אותן לכאלו ומיהן הערים הירוקות בישראל? הישארו איתנו 

צור גרניט

בארץ ישנן מספר ערים ירוקות כאשר ברובן זה הודות לכמות השטחים הפתוחים והירוקים בשטחן: נתניה, תל אביב, כפר סבא וחולון – כולן מתגאות בכמות הפארקים העירוניים שבשטחן. בכאלו אחרות דוגמת יבנה, הושם הדגש יותר על בניית דירות למכירה בבנייה ירוקה ואקולוגית וכן בהתייעלות אנרגטית, בחולון מתווסף אף חינוך סביבתי למשוואה, בכפר סבא מקימים גינות עירוניות ומרכזי קיימות ובתל אביב, סוללים לרוב שבילי אופניים. אז מהם הפרמטרים העיקריים שיש לקחת בחשבון בתכנון וחידוש של ערים ירוקות, מהם היתרונות בעיר שכזו ומה צופן לנו העתיד בתחום? כל התשובות בכתבה הבאה שלפניכם.

האם מגורים בכפר ידידותיים יותר לסביבה מאשר החיים בעיר?

בכפר, כמות השטחים הפתוחים והירוקים גדולה – דבר שללא ספק תורם לאיכות החיים ולרמת זיהום אוויר נמוכה יותר, וכמוה גם כמות יחידות המגורים הנמוכה. יחד עם זאת, לצד יתרונות אלו קיימים גם חסרונות משמעותיים: המרחק מאזורי התעסוקה יוצר צורך בשימוש רב יותר בתחבורה מזהמת, הבנייה לכשעצמה אינה תמיד ירוקה ותכנון לא נכון של אזורי מפגש אנושיים עלול לפגוע גם הוא. בעיר, לעומת זאת, קל יותר להטמיע עקרונות בנייה ותכנון ירוקים ולצד האתגרים שריכוז גבוה של אנשים מזמן, גם הפתרונות זמינים בהרבה. 

חיסכון ומחזור 

אחד מעקרונות המפתח ליצירת ערים ידידותיות יותר לסביבה הוא חיסכון בשימוש בחומרים. הנושא מתחיל בבנייה ירוקה של דירות חדשות וכן של כאלו שעוברות שיקום משמעותי או תהליכי חידוש עירוני. ניקח לדוגמה את כפר סבא, העיר הראשונה בישראל המוכרת כעיר בת קיימא על-ידי הארגון העולמי לרשויות בנות קיימא ICLEI. הקמת שתי שכונות חדשות בעיר נעשתה בשיטות ירוקות הכוללת שימוש בחומרים ממוחזרים לצד עקרונות נוספים כמו יצירת יחידות מגורים בעלות בידוד טרמי טוב ותכנון נכון, המאפשר כניסת אור לדירה וזרימת אויר טובה, אשר חוסכת שימוש במשאבים חשמליים לצורך קירור, חימום ותאורה.

החיסכון אף הוא נמנה בין אותם העקרונות המובילים בערים ידידותיות לסביבה: חיסכון בשימוש בחשמל, במים ואפילו בדלק לרכבים. בעת שמרבית אספקת המזון לעיר היא מקומית, קיים צורך מופחת בהובלה מסובכת שתורמת רבות לחיסכון בשריפת דלקים. גינות בנות קיימא כמו אלה המוקמות בכפר סבא וכאלו שיתופיות הכוללות גם פחי קומפוסט דוגמת אלו המקודמות בתל אביב – כל אלו תורמים רבות לחיסכון בהובלה. זאת ועוד, ניתן לצרוך ירקות ופירות אורגניים ומקומיים ללא צורך לשנע אותם מחלקים אחרים בארץ. פחי קומפוסט בגינות משותפות ממחזרים פסולת אורגנית ויוצרים חומרי דישון על הדרך וכאן החיסכון הוא כפול: ייצור מופחת של זבל הדורש פינוי וסילוק לצד ייצור עקיף של חומרי דישון. 

ירוק זה טוב לסביבה

לקיומם של צמחים יש השפעה חיובית ויעילה על איכות החיים כמו גם חיסכון בזיהומי אוויר. תכנון נכון של שטחים ירוקים ושתילת עצים במרכזי ערים גדולות, יכול להוריד את הטמפרטורה הממוצעת בעיר בכשתי מעלות – דבר אשר מביא לחיסכון בשימוש בחשמל ומפחית את הצורך בהפעלת מזגנים. 

זאת ועוד, לצמחים יש השפעות מטיבות אחרות. הם יכולים להוריד את רמות זיהום האוויר, לבודד טרמית ולשמש כמקור מזון בר קיימא. אחת הנטיות הקיימות כיום היא להקים גינות משותפות כמו אלו שעל גגות מגדלים, למשל, שנותנות מענה על מספר מטרות: הן מהוות מקום מפגש ישיר בין הדיירים, יוצרות חיבור בין האנשים ומעניקות תחושת שייכות וקהילה. גינות אלו גם מספקות בידוד טרמי לבניין עצמו ואף יכולות לספק ירקות לדיירי הבניין. 

ערים רבות מכירות בחשיבותם של השטחים הירוקים ומקדישות משאבים לשימור וטיפוח פארקים וגינות עירוניות. ברמת גן, לדוגמה, היחס של 25% גן לעומת שטח בנוי קבוע מאז ימי הקמת העיר. 

לשים עין על התחבורה

אחד המקורות המזהמים ביותר במרכזי הערים היא התחבורה. כדי לנסות ולמזער את נזקיה, יש לצייד את התושבים ביכולת התניידות חליפית גבוהה ותחבורה ציבורית יעילה, זולה וזמינה – היא חלק בלתי נפרד מכך. לצד תחבורה ציבורית קיימים פרויקטים שונים אשר מטרתם הסופית היא להקטין את המפגע הזיהומי שמשאירות המכוניות בעיר וביניהם: יוזמות של אופניים שיתופיים (תל אופן, לדוגמה), רכבים שיתופיים חשמליים דוגמת אלו המופעלים על-ידי אוטותל או יצירת מדרחובים שאינם רק משאירים את הרכבים מחוץ לרחוב, אלא גם מקדמים מפגשים בין אישיים בין אנשים בעיר.

ישנן אף ערים מרכזיות רבות ברחבי העולם שרכבים אשר נוסעים במנועים מזהמים (דלק וסולר) בהן, אינם מורשים להיכנס למרכזיהן כלל או לחלופין נדרשים לשלם עמלות גבוהות לשם כך.

מקורות אנרגיה (ומים) חליפיים

אם ברכבים חשמליים עסקינן, כדאי לציין מקורות אנרגיה חליפית נוספים בהם ניתן לעשות שימוש בעיר. כיסוי גגות בפאנלים סולריים יכול לחסוך ולעיתים אף להחליף את הצורך בצריכת חשמל מזהם, וטורבינות רוח ומים באזורים המשופעים בהם, יכולות אף הן לתרום ליצירת מקורות אנרגיה חלופית. 

אחד הנושאים החמים של המאה העשרים ואחת הוא חיסכון במים. במקומות רבים קיימות יוזמות לאיסוף מי נגר (גשמים) אשר אינם מחלחלים למי התהום לצורך שימוש בהם להשקיה, לדוגמה. גם יצירת מערכות מחזור מים אפורים (מי ביוב וניקוז) יכולה לחסוך ולמחזר מים לצורך שימושים שונים כמו ניקיון והשקיה. 

לסיכום, יצירת עיר ידידותית לסביבה מתחילה כבר בשלבי התכנון ובשאילת השאלות הנכונות – איך מתכננים בניינים אשר יתרמו לחיסכון בשימוש בתאורה, חשמל או מים? איך ממחזרים ומבצעים שימוש חכם בחשמל, מים ומקורות אור? איך מתכננים מחזור ופינוי של סוגי הזבל השונים שנוצרים? 

שלב הבנייה אף הוא שלב חשוב במיוחד בהקמת עיר ידידותית לסביבה. שימוש בעקרונות בנייה ירוקה, הקטנת כמות הזבל הנוצר באתרי בנייה ויצירת מרחבי מגורים התורמים לחיסכון במשאבים, חיוני לצורך קידום עקרונות עיר ירוקה. 

השלב האחרון הוא התושבים עצמם. גם אם ישנם פחי מחזור ככל הנדרש, לצורך מחזור יעיל דרוש גם שיתוף הפעולה מצד התושבים. אז מחזרו, סעו בתחבורה ציבורית וחשוב יותר, עודדו סביבה נקייה ופחות מזהמת.