גם בסגר, תלמידות אמית רננים לא מוותרות על פעילות ערכית. על אף מגבלות הקורונה, החליטו מורות בית הספר למצוא דרכים יצירתיות להשתתף במבצע דוגו, שורד השואה שמציין את יום שחרורו באכילת פלאפל.
מחנכת שכבת ט’, מלי מכלוף, קיימה סדנת פלאפל לתלמידות השכבה, כמו כן, הורי כלל התלמידות קיבלו מתכון מתאים והכינו יחד עם התלמידות. מורים אחרים, ראו בכך הזדמנות מצוינת לתרום לעסקים הקטנים והזמינו פלאפל, כדי להעביר את המסר: ‘עם ישראל חי’.
בכל שנה ב 18.1 ניצול השואה דוגו (דוד לייטנר) אוכל פלאפל כסמל לנצחונו על הצורר הנאצי. במהלך מצעדי המוות בשנת 1945, כאשר דוגו כמעט התייאש, נזכר באמו, שספרה לו בילדותו שבארץ ישראל יש לחמניות עגולות (‘בילקלך’) הצומחות על העצים. המחשבה על כך נתנה לו תקווה וכוח עד לשחרור. דוגו עלה ארצה והיה ממייסדי מושב ניר גלים.
זמן קצר לאחר עלייתו, טייל בשוק מחנה יהודה בירושלים, וראה כדורי פלאפל מיטגנים בשמן. באותו רגע נזכר ב’בילקלך’ שנתנו לו תקווה וכוח ברגעים הקשים, בעיני רוחו היו כדורי הפלאפל אותם בילקלך. מאז, הוא החליט כי מדי שנה, בתאריך 18.1, יום יציאתו לצעדת המוות, הוא יאכל פלאפל, כדי לחגוג את העובדה שהוא חי, שהוא אינו רעב יותר, שהגשים את חלומה של אמו והגיע לארץ ישראל. במשך עשרות שנים היה זה המנהג הפרטי של דוגו ובני משפחתו ובשנים האחרונות הפך למבצע ארצי, בו אוכלים פלאפל, מצטלמים עם שלט ומפיצים את הבשורה.
עדי ותמר פרידלנדר, תלמידות כיתה ט’ משתפות: “ממש נהנינו בזמן ההכנה. חשבנו על דוגו ועל כך שהפלאפל הביא לו כוח, וזה נתן לנו נקודת מבט טיפה שונה על הפלאפל שהוא נראה לנו בדרך כלל סתם מאכל. עכשיו אחרי שאנחנו מכירות את הסיפור של דוגו, הוא נותן לנו כוח”.
עפרה פאר מנהלת אמית רננים: “למשמעות המשפט ‘עם ישראל חי’ ישנן פרשנויות רבות, דוגו, באופיו הייחודי הצליח לגעת באנשים, נשים, צעירים וצעירות- כולם, למען מטרה אחת. אני גאה במורים, בהורים ובתלמידות שלנו שידעו לנצל את מגבלות הקורונה לטובת הפרוייקט המרגש הזה- בין אם זה השתתפות בסדנא, הכנת ארוחת ערב- פלאפל משפחתי ובין אם חיזוק הכלכלה והעסקים הקטנים בהזמנת פלאפל. כאן באים לידי ביטוי ערכי היסוד של בית הספר: קירוב לבבות, אהבת הארץ וחיזוק הקשר בין המורים, ההורים והתלמידות”.
