הטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה יתקיים זו השנה ה-18 במשואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה בתל יצחק.
הטקס יערך בשיתוף משרד החוץ, בהשתתפות כ-60 שגרירים ויתקיים השנה בסימן: "העדים האחרונים".
הדוברים המרכזיים בטקס יהיו: שר התרבות והספורט- מיקי זוהר, ראש אגף הטקס במשרד החוץ-גיל השכל, פרופ' שלמה ברזניץ, ניצול שואה, מייסד המרכז לחקר טראומות באוניברסיטת חיפה, שגריר ארה"ב בישראל, מר תומאס ניידס, יוסי פייט, יו"ר מכון משואה.
איה בן נפתלי, מנכ"לית מכון משואה: "אנחנו חיים היום בצומת היסטורי בו אנחנו אוחזים בידיהם של אחרוני ניצולי השואה לדורות ללא זיכרון ביוגרפי של הניצולים בכנס השגרירים השנתי נדון כיצד נערכים לשימור הזיכרון לאחר שייעלמו אחרוני העדים".
27 בינואר, יום שישי, מכון משואה בתל יצחק, בין השעות 11:30-09:30
הטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה יתקיים זו השנה ה-18 במשואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה, בתל יצחק. הטקס יתקיים ב-27.1, יום שישי החל משעה 9:30 בבוקר ויהיה בסימן "העדים האחרונים". בטקס, שיערך בשיתוף משרד החוץ, יתכנסו כ-60 שגרירים הנמצאים בישראל שיגיעו לכבד מועד חשוב זה.
בין הדוברים בכנס השנה: שר התרבות והספורט מיקי זוהר, פרופ' שלמה ברניץ , ניצול שואה ומייסד המרכז לחקר טראומות באוניברסיטת חיפה. כמו כן, שגריר ארה"ב בישראל, מר תומס ניידס. בנוסף יישאו דברים יו"ר משואה, יוסף פייט וראש הטקס במשרד החוץ, גיל השכל .
בדבריו בטקס ירחיב פרופ' שלמה ברזניץ, ניצול שואה ומייסד המרכז לחקר טראומות באוניברסיטת חיפה על הקשר שבין גורלו האישי בתקופת השואה לשאלות של זיכרון אישי וזיכרון קולקטיבי היום ועתיד זיכרון
בנוסף לטקס, ייערך שיח שגרירים, בהנחיית גיל השכל מנהל מחלקת הטקס במשרד החוץ, בהשתתפות – שגרירי גרמניה, ליטא ורואנדה. שיתמקד בהיערכות העולם להכנת תשתיות להנחלת זיכרון השואה,
בין הנושאים שידונו בשיח- הקשר שבין הנצחת זיכרון השואה והנצחת פשעי המשטרים הטוטליטריים, בין הפרטיקולרי לאוניברסלי, שואה ורצח עם, התמקדות במבצעי ההשמדה, בקורבנות, בעומדים מן הצד, או בחסידי אומות העולם, זיכרון השואה והמאבק על זכויות האדם.
מנכ"לית מכון משואה, איה בן נפתלי: " אנחנו חיים היום בצומת היסטורי בו אנחנו אוחזים בידיהם של אחרוני ניצולי השואה ובה בעת נערכים להעברת זיכרון השואה לדורות ללא זיכרון ביוגראפי של הניצולים. לאורך עשרות שנים עדויות הניצולים היו אחד הגורמים שהזינו את תהליך שימור השואה בזיכרון הקולקטיבי בארץ ובעולם. כנס השגרירים השנתי במשואה תדון השאלה כיצד נערכים לשימור זיכרון השואה לאחר שייעלמו אחרוני העדים?
קשה לדמיין כיצד יקראה השיח הישראלי והשיח הבינלאומי בדור ללא ניצולי השואה. מטרת המפגש השנתי של השגרירים המכהנים בישראל במכון משואה לעמוד על המגמות השונות להכנת תשתית להעברת קולם של הניצולים לדורות הבאים. קיימת הסכמה רחבה כי גם בעתיד חשוב יהיה להנחיל את זיכרון השואה בארץ ובעולם באמצעות תיווך בדרכים חדשות ועדכניות של העדויות המוסרטות של הניצולים לצד דיון במשמעויות השונות של הזיכרון הן בהקשר האונברסלי והאנושי והן בהקשרן הפרטיקולרי היהודי והישראלי. כנס השגרירים במשואה מזמן שיח פתוח על עתיד הזיכרון בין נציגי כשישים מדינות בעלי רקעים מגוונים."
מכון משואה : משואה – המכון הבינלאומי ללימודי השואה הוא מוסד לשימור מידע הכולל ארכיון ציבורי ובית ספר מרכזי להוראת השואה, שנועד לעורר שיח על משמעותה לחברה ולתרבות בת זמננו. המכון מתמקד בקורות השואה, כמו גם בתהליכי עיצוב הזיכרון בחברה הישראלית ובשיח הבינלאומי ובהשפעתם על עיצוב זהותנו היום.
ייחודו של משואה בין מוסדות ההנצחה והמוזיאונים טמון בדגש המושם על דיון בהיבטים של זיכרון השואה הרלבנטיים לשיח הישראלי והבינלאומי בן זמננו. גישה זו יוצרת זיקה בין היבטים היסטוריים לשאלות של תרבות, זיכרון ושאלות של זהות המשליכות על חיינו היום.
27 בינואר , מכון משואה בתל יצחק, בין השעות 11:30-09:30
אירוע לפתיחת תערוכת קבע חדשה – יום שישי 3 פברואר2023 בשעה 09:30
"שנת האפס 1946-1944"
ההתארגנות העצמית של הניצולים לאחר השחרור
התערוכה "שנת האפס" מתבוננת בשנה הראשונה, "הארוכה", של השחרור – מראשית 1944, עם שחרור החלקים המזרחיים של אירופה על ידי הצבא האדום, ועד שלהי 1946.
התערוכה מתמקדת בתעצומות הנפש שאפשרו לניצולים להתחיל את חייהם מחדש, ומאירה את התפקיד המרכזי שמילאו הצעירים, חברי תנועות הנוער הציוניות, שבן-לילה הפכו למנהיגים, וידעו להוביל אחריהם את ציבור הניצולים להתחלה חדשה.
זהו נושא מורכב של היכולת לבנות זהות שייכות ולמצוא מחדש משמעות לחיים האישיים כמו גם הקולקטיביים – נושא המעצים אנשים צעירים ומעורר למחשבה על איך צומחת מנהיגות בימים של כאוס ואבדן דרך? על הקשר שבין חינוך לערכים טרם חורבן למצפן המסייע לך בימי מבחן? ועל היכולת האנושית להתחיל הכל מבראשית.
זה הוא פרק שלמרות חשיבותו ההיסטורית והחינוכית – הציבור הישראלי טרם נחשף אליו כיאות.
