הן מיוחדות, מלאות סטייל ומפוצצות בנוסטלגיה מענגת. ובכל זאת, יש כמה דברים שחשוב לדעת לפני שרוכשים מכונית המוגדרת 'רכב אספנות'
אנחנו חיים בעידן שבו המכוניות היחידות שיגרמו לנו לסובב אחריהן את הראש ברחוב, הן כנראה חשמליות חדשות לגמרי עם מראה עתידני, רכבי יוקרה עם תג מחיר של 7 ספרות, או מכוניות על מיוחדות. אבל יש גם סוג אחד של מכוניות שגם יגרמו לנו לסובב אחריהן את הראש, וגם יוציאו מאיתנו חיוך גדול: רכבי אספנות. כנראה שילוב של העיצוב המיושן, ביחד עם הנוסטלגיה שנוזלת מכל פינה במכוניות האלה, הם שגורמים לנו להתלהב קצת בכל פעם שאיזה פורד מוסטנג עתיקה תארח לנו לחברה על האספלט. אבל מה בכלל ההבדל בין רכבי אספנות לסתם מכונות ישנות? האם צריך לבטח אותן כמו מכוניות רגילות, וכמה יקר כל הסיפור הזה בכלל צפוי להיות? לנו יש את התשובות.
ביטוח, טסט – גם ברכבי אספנות?
בתור התחלה, רק נבהיר שהכללים לגבי מה מוגדר רכב אספנות משתנים ממדינה למדינה. בישראל, כדי שהרכב שלכם ייחשב רכב אספנות הוא צריך קודם כל להיות בן 30 שנים או יותר, מרגע שעלה לראשונה על הכביש. אבל התואר הזה לא מגיע אוטומטית, ובעלי רכבים שמבחינת הגיל רכבם כבר זכאי לכך, צריכים אקטיבית לפנות למשרד הרישוי כדי לרשום את הרכב ככזה. אגב, לא מדובר כאן רק בהליך שמטרתו הצטרפות למועדוני אספנות וכד', אלא ממש למשהו שיכול לחסוך לבעלי הרכב לא מעט כסף. הסיבה לכך היא שבישראל רכבים בני 19 שנים ויותר, מוגדרים אוטומטית כרכבים "מיושנים". ככאלה הם נדרשים לבצע את הטסט השנתי כל שישה חודשים, להציג אישורי תקינות ממוסכים מורשים לפני כל טסט, ובאופן כללי לעבור בדיקות קפדניות הרבה יותר בהשוואה לרכבים חדשים יותר. מבחינת סוכנות ביטוח ומשרד הרישוי, רכבים מיושנים הם עדיין רכבים שעלולים לבלות לא מעט זמן על הכביש, לא מצויידים במערכות בטיחות ובקרות נהיגה מתקדמות מפאת גילם, וכמובן מועדים יותר לתקלות קטנות או גדולות, לפעמים תוך כדי הנהיגה. במילים אחרות, מדובר ברכבים שעלולים להיות מעורבים בתאונה בסבירות גבוהה יותר, וכפועל יוצא מכך גם לתבוע את חברת הביטוח שביטחה אותם.
עבור רכבי אספנות הסיפור שונה בתכלית. היות ומראש מדובר ברכבים שבדר"כ ננהגים בכביש בתדירות נמוכה מאוד (ממילא אסור לנהוג ברכב אספנות בשעות העומס – 07:00-09:00 בימים א' עד ה'), ובעליהם נוטים להיות מאוד מאוד קפדניים בנוגע לתחזוקה ולתקינות שלהם, מראש ניתנת להם הנחה במחיר אגרת הרישוי השנתית. בנוסף, למרות גילם, רכבי אספנות נדרשים בביצוע הטסט השנתי רק אחת ל-12 חודשים על מנת שיוכלו לחדש את רשיון הרכב , כמו רכבים חדשים בהרבה.
בדיוק מאותן סיבות, גם חברות הביטוח נוטות להציע פוליסות משתלמות מאוד לרכבי אספנות. הדברים אמורים הן לגבי ביטוח החובה, ביטוח צד ג' או הביטוח המקיף. נכון, רכבי אפסנות אולי לא מצוידים בכל מערכות הבטיחות ומנגוני ההתראה שקיימים ברכבים חדשים, ומההיבט הזה אולי חשופים יותר לתאונות שיובילו לתביעות של חברת הביטוח, אבל הדבר מתקזז עם הזמן המועט שרכבים אלה נמצאים בכלל בכביש, ועם העובדה שנהגים של רכבי אספנות בדרך כלל כל כך חרדים לכל שריטונת קטנה בפגוש, כך שהם נוהגים בזהירות יתרה. בנוסף, חלק גדול מהבעלים של רכבי אספנות בוחרים לבטח אותם בביטוח חובה או חובה וצד ג' בלבד, מכיוון שביטוח מקיף עלול להיות מיותר כשמדובר ברכב שערכו גבוה רק מבחינה סנטימנטלית, אבל לא ממש מבחינה כספית.
לסיכום, לא משנה אם בחרתם באלגנטיות והיוקרה של קאדילאק אלדורדו, בסטייל המתפרץ של המרצדס SL קבריולט, או בג'יפ CJ קטן ושובב – תוכלו לחסוך לא מעט כסף תודות לרישום של הדגמים האלה במשרד הרישוי, או בחברת הביטוח המתאימה. שזה טוב, כי בסבירות גבוהה תצטרכו את הכסף הזה לטובת רכישת חלקי חילוף נדירים ותחזוקה שוטפת שתשאיר את הפנינה האספנית שלכם נוצצת כמו ביום שיצאה מהמפעל.
יוני אביב
